קליפ אינטראקטיבי ל google וarcade fire

Google השיקה קליפ אינטראקטיבי מוסיקלי בפרויקט ניסיוני ב html5 בשיתוף ההרכב האהוב עלי בשנים האחרונות Arcade fire. הפרוייקט מאפשר לך להשפיע על חווי ת הצפייה ולבחור את מיקום ההתרחשות בעזרת קליפ אינטראקטיבי לשיר we used to wait . האינטראקציה מתחילה כאשר אתה בוחר את הכתובת בה העברת את שנות ילדותך וסנאפ שוטס מהמקום נכנסים לקליפ ויוצרים אווירה סופר מרגשת ואישית. ישנה אפשרות להכניס תוכן בדמות מסר לנוער שגדל שם כחלק מהסרטון. אני מזמין לצפות בחוויה שבחרתי (הכתובות בישראל לא נתמכים פה משום מה על אף שהכל מגוגל מפס), המיקום הוא bank street בניו יורק שנראה קצת שונה מהזיכרון שלי. ביליתי שם את קיץ 97 והוא לוקיישן שמסמל מפנה מאוד חשוב בחיים שלי שחוויתי באותה תקופה. החיבור והבחירה של Google ב html5 היא בחירה שיש לעקוב אחריה ולראות כיצד היא תשפיע על כל חוויה של קליפ אינטראקטיבי ברשת. אחרי לא מעט השקות מוצרים כושלות של Google לאחרונה, הניסיון הפעם מאוד מרענן.

screenshot מתוך הקליפ

יש להעתיק ולהדביק את הקישור למטה אך ורק בדפדפן כרום!

הלינק (העתיקו והדביקו בכרום)

הקו האדום

היום אחר הצהריים נתקלתי בכותרת מדהימה ואיומה בו זמנית באתרי האינטרנט ברשת. "נסרב להופיע באריאל", "שחקנים חתמו על עצומה: לא נופיע באריאל", "נסרב להופיע בהיכל התרבות באריאל" הן חלק מאותן כותרות שצבעו החל מהשעה 16:00 את סדר יומנו לקראת השבת. שפשפתי עיניים וכשאני מעדכן את מחשבות מוחי על שנת 2010 בה אנו חיים החלה מלאכת קריאת השורות כשאני באמת לא מאמין. שחקנים ויוצרים בולטים מתחום התיאטרון שיגרו מכתב מחאה חריף בעקבות הכוונה להעלות הצגות בהיכל התרבות החדש באריאל, שנמצאת מחוץ לתחומי הקו הירוק. הכתבה המפרטת גם ציטוטים מפי החתומים על מכתב המחאה היה גם דרור קרן שבאמירה צינית המתייחסת לנושא רגיש מאוד ורציני שיגר לחלל: "מי שרוצה, מוזמן לראות אותי על הבמה בארץ". ע"פ אתר ynet נמסר כי נכתב עוד במכתב: "אנו מבקשים להביע שאט נפש מהכוונה של הנהלות התיאטרון להופיע באולם החדש באריאל. השחקנים שבינינו מצהירים בזאת שיסרבו להופיע באריאל, כמו גם בכל התנחלות אחרת. אנו קוראים להנהלות לקיים את פעילותן הענפה בתחומי שטחה הריבוני של מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק". אז גבירותי ורבותי אני אומר לא התכוונתם, לא רציתם אבל בכל זאת עברתם את הגבול. ולא רק שעברתם את הגבול הוא אדום ולא ירוק!


אני חייב ללציין שכותב שורות אלה הוא בן לילידת תל אביב. את רוב שנות ילדותי ביליתי ברחובותיה. גדלתי כ 20 שנה בחולון וחזרתי שוב ל12 שנים נוספות כתל אביבי, צעיר, כסטודנט שוחר אומנות וצמא תרבות לכל דבר. הייתי חלק מצבעה של העיר שסימלה יותר מכל את העולם המודרני, השפיות ואי השפיות שהתבררה כמציאות לפעמים וחופש, חופש להיות מי אתה, לחשוב מה שאתה רוצה ובעיקר לפתח דעה ותפיסה משלך על העולם,על המדינה ועל מה שקורה כאן כשחלק בלתי ניפרד היא נוכחות החרב שמעל ראשו של כל ישראלי בן אם הוא גר באילת אשקלון,אשדוד,תל אביב, חיפה, נהריה, אריאל, בית אל ועוד ערים רבות נוספות מרחפת כשאלת מהות קיומנו בארץ הזאת.


לאורך השנים, בקשת הפוליטית נטייתי הייתה בעיקר לשמאל אך לא הייתה זו נטייה עיוורת. זה אף פעם לא שחור ולא לבן. מה שנשאר מאותו שמאל שהוביל את המדינה בתחילת שנות התישעים לשנות המדינה היפות ביותר מאז הוקמה, נותר צל קטן של אוניה טרופה, מרוסקת על חופי המציאות שלנו. היום לא נשאר ימין ולא שמאל כפי שאני רואה את הדברים. אנחנו קרובים לשעה קריטית ויותר מכל, השעה קוראת לנו להיתלכד, להתחבר, לישר שוב את השורות ולעמוד מול החרם הכי גדול שפקד את מדינת ישראל. לעמוד מול כל העולם שנכנע למניפולציות של אירגונים רבים שלוקחים על עצמם את מלאכת ההסברה הפלסטינית שרומסת את תדמיתה של ישראל כאילו היתה אורגמי. דווקא עכשיו, בשעה הכי רגישה, כשאנחנו מבודדים גם תרבותית מכל מה שקורה ואנחנו אוהבים בעולם המערבי, דווקא עכשיו יוצאים יפי הנפש, וחברי האסכולה הוותיקה, האיכותית והאומנותית בה חברים גם חתני פרס ישראל ומעצבי תרבות להשמיע את קולם ולהתנגד במכתב מחאה להופיע באולם התרבות החדש שנבנה באריאל.


להזכירכם, באריאל גרים ישראלים, יהודים, משלמי מיסים וכן גם סטודנטים הלומדים באריאל אחת מהמכללות המובילות בארץ. לא מגיע להם תרבות? הם לא חלק מהעם? מהעתיד של המדינה הזאת?


מה זאת צרות הדעת הזאת? איך אומן יכול להרשות לעצמו לבחור את הקהל? איפה להופיע ואיפה לא כשהוא שחקן המשרת תאטרון זה או אחר ומקבל את משכורתו מגוף הנתמך מכספי המדינה שהוא כידוע הכסף של כולנו...

קו הגבול בירושליים 1951

ושאלה אחרת, מול פלסטינים ברמאלה כן הייתם מופיעים? זה גם לא שטח שלנו. במלחמות ישראל גם כשכוחותינו הדפו פלישות והדפו אותם הרחק לתוך שטחי אויב ואומנים אמיצים יצאו לכל מוצב ופלוגת חיילים על מנת להופיע מולם ולרומם את המורל. לא הייתם עושים זאת?! גבירותי ורבותי הנכבדים. ישראל אינה יכולה להרשות אתכם לעצמה. העיתוי גרוע והאמת שאף אחד לא מעוניין לשמוע את דעתכם הפוליטית. ואם לא בא לכם להופיע במקום זה או אחר (מחר תחליטו לא להופיע מול חרדים כי אתם נגד השר אלי ישי) אני מצפה ממנהלי התיאטראות לפטר אותכם לאלתר ואז נראה ממה תחיו. שחקנים מתמודדים באודישנים עם עשרות אחרים על תפקידים. לכולכם יש תחליף. מאיתי טיראן המוכשר והמוערך על ידי אישית ועד דרור קרן שהצליח להיכנס לתוך הקונצנזוס בחברתנו. אתם לא חייבים להופיע. אבל אם בחרתם לעשות זאת אצלינו, בארץ, אתם תופיעו היכן שיגידו לכם או שתתפטרו. נכון לעכשיו במדינתנו הדמוקרטית אריאל היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וגם התושבים והסטודנטים בה זכאים ליהנות מתרבות ישראלית בשיאה כמו כל אזרח בדימונה, תל אביב וחיפה. ברגע שאתם מוחים ומתנגדים להופיע בפניהם אתם פוגעים בכולנו ישירות, בחברה הישראלית על כל צבעיה ופניה. ככה בדיוק מגרשים 400 ילדים זרים שהוריהם סביר להניח ניקו את האסלה שהישבן שלכם ישב עליה.


אי אפשר להאשים אותי בימניות, ואף שירתתי ביחידה קרבית וסיכנתי את חיי עבור המדינה הזאת . יש לי זכות להשמיע את קולי כמו כל אחד. אני אומר: תתביישו לכם!


ודרור קרן הנכבד, מעתה משחקך המשובך יפגע ואמינותו תפגע עבורי בשל אותה חתימה מטופשת שלך לנצח. אני מקווה שהמלהקים, הבמאים ומנהלי התיאטראות יקחו את זה בחשבון .




ולמי שרוצה, הנה רשימת החלמאים המנותקים האנוכיים והמיושנים שחתומים על היוזמה , אנא התעוררו:


יוסי פולק, דורון תבורי, איתי טיראן, דורי פרנס, אופירה הניג, ירון ברובינסקי, דרור קרן, גורן אגמון, אלברט כהן, מיכה סלקטר, אולה שור סלקטר, עודד קוטלר, מוטי לרנר, יעל רונן, מיכאל כורש, יוסף סוויד, בעז גאון, אברהם סלקטר, שיר אידלסון, נורמן עיסא, פרופ' גד קינר, פרופ', אבנר בן-עמוס, תמר קינן, ענת גוב, רינה ירושלמי, חוה אורטמן, שרה פון-שוורצה, אהרון אלמוג, מרים גורצקי, ירדן בר-כוכבא, סביון ליברכט, יהושע סובול, אילן תורן, בן ציון מוניץ, נמרוד ברגמן וורדית שלפי.


גם שחקן ובמאי הבימה רמי הויברגר הודיע כי לא ישתתף בהצגות."עד עכשיו לא התבקשתי להופיע בשטחים לכשאתבקש אני מניח שתהיה לי בעיה להופיע שם. כל עוד ההתנחלויות הן נושא שנוי במחלוקת ובכל משא ומתן הן יעלו לדיון, לי אין מה לעשות שם".

ייהושוע סובול מתקשה להצדיק ולנמק הסבר הגיוני ומשכנע לעמדתו הנחרצת

הכל ביזנס !

ביום ראשון התפרסמה כתבתה של נועה פרג באתר גלובס, עם הכותרת:

"לא רק מתחרים: וואלה! ו-ynetעפ"י ההסכם, שאושר ע"י הממונה על ההגבלים, מדור הלימודים של  ynet יתבסס על תכנים של פורטל "יורם", בו שותפה וואלה". על בסיס הסכם זה ynet הקים ערוץ תוכן ייעודי  - ynet  לימודים, המבוסס על התכנים של יורם ש -50% ממנו מוחזקים על-ידי וואלה.

על-פי ההסכם, המדור של ynet לא יתבסס רק על התכנים המופיעים ממילא ב"יורם", אלא גם על תכנים בלעדיים שיופקו על ידי יורם בעבורו, בכפוף לכך שמספר הכניסות למדור הלימודים ב-ynet יהיה גבוה יותר מרף מינימלי שייקבע ביניהם.השת"פ שהתגלגל כבר מספר חודשים היה תלוי באישורה של הממונה על ההגבלים העסקיים. לראשונה בתחום הזה הושג שת"פ בין שתי ענקיות אלה המובילות את השוק.

מה שלא נראה אפשרי בשל ניגוד אינטרסים לפני כן מוכיח שוב שהכל מדובר בביזנס.

יורם משתף פעולה

שיתוף פעולה דומה (להבדיל אלפי הבדלות) ראינו עד לאחרונה ביןGoogle  ל Apple  כשהשנייה אימצה את שירות המפות של גוגל כאפליקציית בילד אין בכל iPhone וגם את שירות החיפוש עד לא מזמן של הראשונה כבררת המחדל בדפדן הספארי שלה. ישנם דיווחים על הקמת שירות מפות עצמאי של Apple  ואת מנוע החיפוש בספארי אפשר כבר לבחור ב Bing או ב Yahoo..

אתר "יורם " משיק את ערוץ יורם ברנז'ה.

אנדי וורהול

לקראת יום ההולדת השני שיחגג מחר לאלה ועלמה. הייתי חייב להעלות את זה. כפי שאנדי וורהול עשה למרילין מונרו ביצירה המפורסמת כששכפל את פניה והגזים בטיפול הצבעוני של דמותה ועל ידי כך הפך אותה מכוכבת קולנוע בלתי מושגת לפשוטה וקרובה יותר לכל אחד החלה מאיה במסורת מפתיעה בעוגות מעוצבות פרי ידיה. האמינו לי הן גם טעימות!

בסגנון אנדי וורהול:

בסגנון אנדי וורהול

וורהול גאה

- Posted using BlogPress from my iPhone

שיעור בטסלה

ללא ניקולא טסלה לא היה לנו רדיו, טלויזיה, וקרני לייזר. האיש שידע איך ליצור ברקים מלאכותיים ולגרום לאדמה לרעוד בקוטר של 4 רחובות בניו יורק מקבל "כבוד" ב"קפה וסיגריות" המופלא של ג'ים ג'רמוש. ג'ק וויט מסביר למג על פועלו שלהאיש בשיחה על קפה וסיגריות. אולי ככה צריך להעביר שיעורים היום בבית הספר כשכל ילד וילד ידע מיהו ניקולא טסלה שעל שמו קרוייה יחידת מידה לשדה מגנטי.

מכור ומחובר

לאחרונה ברגעים מעטים של שפיות, כשאני מצליח לעצור לרגע ולצאת מהשגרה הלחוצה של היום ולהבין שאני כל כך "מחובר" לאינטרנט. הרגעים האלה שכיחים כשאני ב"נוחיות" או קורא ספר ובמקביל דואג מה אפשר להפסיד. מדובר בצריכה עצומה של "דטה". כמויות אדירות של מידע שגם אחרי הסינון נישאר עם לא מעט זבל. זה קורה גם כשאני משחק בXbox ולוחץ מדי פעם על PAUSE כדי לבדוק שוב ציוץ כזה או אחר. או לשוב ולהתעדכן דרך אפליקצית ה EGO כדי לבדוק את סטטיסטיקת האתר. הרגעים היחידים בהם אני נקי ומצליח להוציא את הפלאג מהרשת הם כשאני עם המשפחה. האישה, הבנות והמשפחה הם היחידים שאיתם אני מצליח להתנתק מהכל.

השכמה, בד"כ מקולות שקוראים לי בחלום "אבא, אבבבאאא!". אוסף את הבת או את שתיהן (אם שתיהן מתעוררות יחד) מחנה אותן על הספות בסלון מול הט-ל-טיטי(כינוי לטלויזיה בתינוקית) ומתחיל את הכנת ה"סימסום"(למי שלא יודע זה הכינוי לסימילאק בביתנו הקט). אני מוצא את עצמי עם האייפון כבר בכיס.

במהלך הכנת הסימסום אני כבר בודק את ה twitter לעדכונים שפספסתי ב 6 שעות שהצלחתי בהן לישון או לרצות לישון.הסימסום עושה את העבודה ואני מתפנה להתכונן למשימות ההערכות והיציאה מהבית.
7:00 (משתנה , תלוי בתנועה) נכנס למשרד, בד"כ עם שקיות חלב ביד שהושארו על ידי הספק. מדליק את המחשב ופותח את תוסף ה-feedly ה RSS המדהים שמרכז את כל המידע ברשת שאני צורך לפי נושאים שאני מארגן. במקביל אני פותח את יישום ה Tweetdeck על הדסקטופ שלי במחשב ובמהלך היום מקבל עדכונים חיים על הטוויטר שלי.

ארוחת צהריים, בפעילות היומית הזאת נכנסות לפעילות שתיאפליקציות, fiddme ו foursquare. הראשונה מתייגת ומתעדת את הארוחות והמסעדות בהן אני מבקר לעיתים ומשתפת ביקורת על מקום והמנה. עוזר מאוד לבחור מקומות כשאתה רוצה לגלות. הדעה של החברים שלך לא פחות חשובה והשפים קוראים את זה .

האפליקציה השנייה היא מבוססת מיקום. אפשר לשלב בה בהודעת טקסט, חוויות מכל מקום ואפשר לכתוב על מה שבא לכם כשהכל מבוסס על תיוג המיקום שלכם בעזרת ה GPS. תוכלו גם לראות מי מהחברים שלך קרוב אליך ואולי להיפגש יחד. השבוע גילית דרכה שבקולנוע בסינמה סיטי צפה חבר באותו הסרט באולם מקביל.

בשותף אני נעזר גם בתוכנת ה EVERNOTE שעוזרת לי לזכור ולנייד דברים כולל טיוטות לפוסט הזה. אפשר להקליט דרך המיקרופון רעיונות ולאחסן ולשלוף אותם במועד פנוי יותר. לצלם בחלון ראווה או בחנות פריט שנירצה לברר עליו מידע בבית או לרכוש אותו במועד מאוחר יותר (אפשר להפליג לאפשרויות מעשיות גם בשביל העבודה).

הסיפור דומה בהמשך היום וכולל תחנות עובדה נוספות. המחשב בעבודה, ה MBP בבית וגם האייפון של מאיה אם הוא יותר קרוב. אני חושב שאפשר לקרוא לזה התמכרות אבל אני לא בטוח שבמובן הרע של המילה כשאני מוצא זמן לקרוא שלושה ספרים במקביל. זה אמנם מאט את הקצב אבל ישים.

לא לצפייה לילדים

חדשות מהסדרה האהובה עלי DEXTER .  בתערוכת comic-con נחשף הקדימון לעונה החדשה(5), אחרי שכוכב הסדרה מייקל סי הול החלים מסרטן שעיקב עד כה את צילום עונת ההמשך.

שריינו ביומן!

רישמו לעצמכם ביומן! ה-5 לאוגוסט. הופעה בשידור ישיר ב YOUTUBE של ארכייד פייר, הלהקה המופלאה מקנדה שמפורסמת לא רק בזכות המוסיקה אלא בחוויה שבטית דתית של שירה עם הקהל.

אפילו דיויד בואי לא יכל להישאר אדיש ללהקה:

העולם של arcade fire תמון עמוק עמוק בתוך נפש האדם. בדורנו, אנשים צעירים, בעלי משפחות מסתובבים עם תחושת החמצה מסויימת. החיים סוחפים אותנו קדימה, לאורך המסלול, במרוץ. אנחנו עוצרים ושואלים האם פספסנו את הרכבת, האם אנחנו לא מבזבזים לריק את חיינו, אדם, במרוץ ובנסיון לסמן לעצמו V על לימודים לתואר, אישה, משפחה, קריירה, רכוש. 

יקיצה טבעית לבוקר טוב

היקיצה הטבעית הבוקר היתה מושלמת. מין תחושה מאוזנת כזאת של רוגע, שקט וביטחון והמראה הראשון שנגלה לעיניי כשרק פתחתי אותן. בדרך על כביש חמש נזכרתי בcompliments השיר היפיפה הזה של Band of Horses ונזכרתי גם שיש לו וידאו יפה אף יותר. תענוג של בוקר:

compliments
making of infinite arms

היה אל ניניו בדרום אפריקה?

חודש של מונדיאל משובח השבית את החיים של רובנו ועלייה במשקל כשהבטן מלאה בפיצוחים, אלכוהול ומה לא שלטה בעודנו צופים במשחקים. עכשיו אפשר סוף סוף לנשום לרווחה, נבחרת ספרד עשתה את זה. אחרי זכיה ביורו(אליפות אירופה ) לפני שנתיים היא מנצחת את נבחרת הולנד בגמר אליפות העולם ועושה זאת לראשונה בתולדותיה. מי היה מאמין. המונדיאל הזה שאב את כולנו לתוך החוויה. הגדילה מאיה והכינה לי בראשית הטורניר "ערכת מונדיאל" מלאה כל טוב ואף הצטרפה לצפות במספר משחקים בעיקר של ספרד ומשחק ההדחה של אנגליה. אפילו אלה ועלמה התחילו טיפה להדאיג אותי כששמתי לב שהן מזהות את המשחק בטלויזיה ואומרות:"כדורגל" כשמדי פעם עלמה ממלמלת :"גול!". הגדיל לעשות ערוץ 1 והעביר את רוב המשחקים בחווית צפייה באיכות HD עם אולפן מרשים ומפתיע (עכשיו הם ימנפו את זה והערוץ הזה לא ימות כמו שנראה ונמשיך לשלם אגרה).

פרננדו טורס מניף את הגביע הנחשק באפריקה

במונדיאל שופע הכוכבים הזה סיפק לא מעט סינדרלות וסיפורים דרמטיים כמו ההדחה של אנגליה(עם הגול החוקי שניפסל), היכולת הבינונית של ארגנטינה ובראשה מארדונה שנכשל כפי שלא מעט אנשים ציפו ממנו, מסי שנעלם ונבחרת ברזיל המשעממת שהתנהגותה במשחק האחרון הכתימה את תדמיתה כנבחרת מלאת שמחת חיים יושר והגינות. את נבחרת גרמניה אי אפשר היה שלא להעריך ששיחקה מצויין ונראתה כמועמד מובילה לזכות בגביע. אך המונדיאל הזה הכין לנו מופע סיום מהסרטים. מפגש היסטורי בין הולנד לספרד.זה נגמר כמו באגדות, לאו דווקא בצד של הולנד שיכלה לכתוב פרק הסטורי משלה בהיסטוריה. אז היום ספרד מתעוררת לבוקר של מלכות עולם ובצדק. אבל בתוך כל הסיפור הנוצץ הזה יש סיפור אחד כואב שלא יכולתי להישאר אדיש אליו. דובר עליו לא מעט פעמים במשחקים של ספרד אבל בשל ההצלחה של הנבחרת הוא אט אט נעלם מאור הזרקורים. את המונדיאל הזה למרות הזכייה של נבחרתו פרננדו טורס, הידוע בכינוי "אל ניניו" ("הילד" בספרדית), ירצה בעיקר לשכוח. כדי להבין את הדרמה האישית שהוא חווה צריך להבין את הסיפור של הכישרון המופלא הזה, מה הוא מייצג ולמה הוא כל כך אהוב בספרד.

כבר בשנת 1989, כשהיה רק בן 5, הצטרף פרננדו טורס לקבוצתו הראשונה. הוא החל את דרכו דווקא כשוער, עד שחטף כדור ישיר לפנים, ששבר לו את השינים. בגיל 10 עבר לאתלטיקו מדריד. לא היה ספק שמדובר בכישרון צעיר, הוא לקח אליפות אירופה עם הנבחרת עד גיל 16 ב 2001 ועד גיל 19 ב2002. את טורס ראיתי לראשונה כשהחל את הקריירה הבינלאומית שלו בנבחרת הבוגרת של ספרד ב 2003 במשחק מול נבחרת פורטוגל. הוא עלה כמחליף ולא אשכח את הנוכחות הפיזית שלו במגרש. אצילי, חזק, מהיר וטכני, פנומנל. לא הבנתי איך הוא לא משחק בקבוצה גדולה. טורס היה שייך לאטלטיקו מדריד. בעונה הראשונה שלו בליגה הראשונה הוא כבש 13 שערים, בעונה שאחריה עשה שיא קריירה עם 20 כיבושים, הוא היה הנשמה והרוח שלה והפך לכוכב,הסמל והקפטן (השחקן הכי צעיר) של אתלטיקו מדריד. הוא הוביל אותם לניצחונות הרואים בעיקר מול ריאל וברצלונה הגדולות כשמולן הוא אהב יותר מכל להבקיע. בספרד הוא היה מודל לחיקוי עבור ילדים ונוער בשל הערכים שהנהיג כקפטן , הצניעות, המצויינות והסמל של הדור הצעיר החדש של הכדורגל הספרדי. אין ספור פרסומות ומותגים אימצו אותו כפרזנטור כולל פפסי העולמית וכל זאת כשהוא כל כך צעיר. ספרד לא רק אהבה את טורס אלא אהבה גם לאהוב אותו. אך לככב בגדול החל בנבחרת רק בגיל 22, במוקדמות מונדיאל 2006, בו כבש 7 שערים וסיים כמלך השערים של ספרד. את טורס עניין במיוחד המשחקים נגד היריבה העירונית, ריאל מדריד, והקטלונית, ברצלונה, שהמשחקים נגדן הוציאו ממנו את המיטב (7 שערים בשמונה משחקים).בארבע עונות באתלטיקו צבר טורס 61 שערים לזכותו. לאוהדי אתלטיקו היה ברור שהגיבור, הילד, שהתבגר בינתיים, יעבור למועדון שיציע לו חשיפה לבמות הכי גדולות של הכדורגל העולמי ולזכות בתואר. זה היה הזמן לעלות שלב. אחרי שקבוצות גדולות כמו מילאן וצ'לסי רודפות אחריו , ביולי 2007 זכתה ליברפול במירוץ להחתמתו תמורת סכום שיא של 22 מיליון ליש"ט (הרכש היקר ביותר בתולדות המועדון). היא גברה גם על מנצ'סטר יונייטד שחיזרה אחריו כבר שנתיים ברציפות( לטעמי זאת היתה הטעות שלטורס כי יונייטד התאימה לו כמו כפפה ליד ואיתה הוא היה זוכה גם בגביע אירופה לאחר מכן וגם בגלל שמה לעשות היא קבוצתי האחת והיחידה).

טורס סיים את עונתו הראשונה בליברפול, עונת 2007/2008, עם 33 כיבושים. בכך, שבר את שיאו של רוד ואן ניסטלרוי בתור השחקן הזר שהבקיע את מספר השערים הרב ביותר בעונתו הראשונה בפרמייר ליג, עם 24 כיבושים. ביורו 2008 הוא הבקיע שני שערים, אחד מהם היה שער הניצחון בגמר מול נבחרת גרמניה, שהסתיים בניצחון 0-1 של ספרד וזכייה בטורניר. ספרד היתה מאוהבת מעל הראש. הכל היה מושלם, כמעט. אל ניניו נפצע במשחק הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2010 . הוא סבל ממתיחה חזקה במפשעה, שהשביתה אותו חמש פעמים בשנה וחצי מאז. בחודש אפריל הוא עבר ניתוח בברך ולא היה חלק מהסגל של ליברפול בחודשים הקריטיים של העונה. למרות זאת, טורס התאושש היטב ונראה כי רק משהו יוצא דופן ימנע ממנו להיות כשיר למונדיאל: "הכל הלך טוב מאוד עם הניתוח הראשון ואילו בשני המטרה הייתה להיות מוכן תוך שישה עד שבעה שבועות. עכשיו אני בפתיחת השבוע השישי. אני אבצע עוד כמה ימים של עבודה ספציפית ובעזרת האל אני אהיה במאה אחוז כשירות למשחק הראשון של הגביע העולמי בוודאות".

כל הפרשנים והמדיה בעולם עסקו בשאלה עד כמה טורס יהיה כשיר ואיך הכל ישפיע על החוד של נבחרת ספרד לצד דויד וייה. דל בוסקה הרכיב אותו למרות הכושר הירוד יחסית שלו עקב הפציעה. כשספרד הפסידה מול שוויץ החלו הביקורות. למרות זאת התעקש דל בוסקה להרכיב את אל ניניו. היה לא קל לראות את טורס נאבק ומוגבל עקב הפציעה כשכולם מסביב התחילו לנצוץ כולל הכוכב העולה של הנבחרת שכבש בכל משחק כמעט מכל מצב, המאסטרו וויה. לא היה לו קל שהוא ללא שער וללא בישול עוד ועוד משחק וכשהוא מוחלף בדקה ה 65 כמעט באופן קבוע. הזרקורים הופנו ממנו אל הכוכב החדש של הנבחרת. על

תרומתו למשחק הספרדי גם ללא כדור אפשר לכתוב ספר. מי שיכול לעקוב אחרי האלכסונים ופתיחת המעברים שלו עבור וויה והקשרים המבריקים יכול להצדיק במעט את התעקשותו של דל בוסקה. אבל גם כשהצליח להשתחרר משמירה הדוקה סוף סוף לא הניב תוצרת ומהלכים חדים. זה לא היה המונדיאל שלו. כשהביקורות בעיתונים מפצירים בדל בוסקה להעלות מחליפים בהרכב כשירים יותר נכנע המאמן במשחק חצי הגמר מול גרמניה ולא העלה את טורס בהרכב הפותח. את אחד השערים במשחק הבקיע שוב דויד וויה שעלה בטבלת מלכי השערים במונדיאל למקום הראשון יחד עם ווסלי סניידר ודיאגו פורלן(5 שערים כ"א). כולם כבר דיברו וויה. טורס אאוט. מי שתרם כל כך לנבחרת, מי שהיה ה"יוסי בניון" של ספרד הגיע למשחק הגמר כשהוא על הספסל, לא פותח וללא כיבוש או בישול שער אחד בכל הטורניר. עבור טורס זה היה עצוב. אפשר היה לראות את זה עליו.
כשהמשחק האגרסיבי מול הולנד נכנס לדקות הארכה , נראה היה שלא ניצפה באל ניניו שורף את הדשא גם היום. לשחקן ברמתו של טורס זה רגע מאוד קשה. בסופו של דבר הוא נכנס. רודף אחר כל כדור ובסופו של דבר החל את המהלך שהוביל לשער הניצחון. הוא פרץ באגף שמאל בהתקפה המתפרצת, הרים את הראש לראות את הנייסטה פורץ מאגף ימין לרחבה והגביה את הכדור. ההולנדים שהרחיקו לא טוב את הכדור לרגלי פבריקאס שלמו על כך כשהמסירה שלו הגיע לאינייסטה שנעץ אץ המסמר בארון של הולנד. את הפציעה של טורס היה אפשר לזהות בריצה המאוד מוגבלת שלו לחבק את כובש השער. אבל זה לא המונדיאל של טורס כבר אמרנו?! שתי דקות לאחר מכן כשהוא משיג כדור שריר הירך האחורי שלו קרס ויחד עימו טורס על הדשא.

הוא החמיץ את שריקת הסיום והכניסה של השחקנים למגרש לחגיגות. חיפשתי אותו בחיבוקי השימחה. זה יהיה עצוב מאוד אם הוא לא יהיה שותף לזה. נשמתי לרווחה כשהוא עלה במדרגות, עומד על שתי רגליו ומניף אחרי כמעט כולם את הגביע. אני בטוח שהוא שמח אבל אף אחד לא ידבר על טורס עכשיו. טורס עוד צעיר וכמו הרבה מאוד כוכבים במונדיאל הזה שהלכו הביתה ללא תואר יהיו עוד הזדמנויות רבות וטורנירים רבים לזכות בהם אך אם זה הטורניר הרע שטורס ירצה לשכוח והוא הולך עם גביע העולם הביתה, נשאר רק לדמיין את ספרד בטורניר עם טורס בריא ובכושר שיא. עד היורו הבא הנשר עוד ירקיע שחקים.