יומן כתיבה

Happy New Year! 2012

2011-12-31T23:06:00.000+02:00

שתהיה שנה אזרחית מוצלחת!

לנה דל ריי ממהרת ומוציאה EP עם רצועות ששוחררו כבר כסינגלים ויכללו באלבום המלא שיצא ב30 לאוקטובר. התירוץ לEP הזה הוא הסינגל המהפנט Born To Die.

8NFKXS3WNPGD

חג המולד של ה The Raveonettes

2011-12-24T21:21:00.001+02:00

את ערב חג המולד מקבל אותנו בישרל בחנוכה דווקא גשם זלעפות. לא שלג,גשם וגם זה משהו. ישנם שירים שלעולם יקושרו לחג המולד ולא משנה באיזה עונה אתה שומע אותם. דוגמנה מצויינת הוא Fairytale of New York של הפוגס האהובים. עוד דוגמה מצויינת לשיר חג מולד כזה הוא של אחד ההרכבים האהובים עליי בכל הזמנים ההרכב הדני, הרייבונטס (the raveonettes).

The Raveonnets Rarities and B sides arrive

שרין פו על הבס והגיטריסט סיון ראוז וואגנר שרים את The Christmas Song המופלא שבימים אלה יוצא שוב באלבום מיוחד בהוצאה מוגבלת, פיזית בלבד שהרייבונטס משחררים. ביום שישי הגיע סוף סוף בדואר האלבום שניתן להזמנה אך ורק מהאתר הרישמי של הלהקה Rarities/B SIDES.

מדובר בשירים שלא נכנסו לאלבומים לא בהכרח כי הם פחות טובים אומר סיון בראיון. הוא אומר שישנם שירים שפשוט לא מתאימים באותו זמן לחבילה. הוא מציין שהתקופות שהוא מחסה כוללת הקלטות :" Whip It On’ and the first trio of full-length efforts ‘Chain Gang Of Love,’ ‘Pretty In Black,’ and ‘Lust, Lust, Lust’ and as such

למרות שמדובר באוצר מוסיקלי בעיקר לחובבי הלהקה יש כאן כמה קטעים שעולים על הטובים ביותר של הרייבונטס ששוחררו בתקליטים. כך לדוגמה בשיר הראשון שסיון כתב בתחילת הדרך Signal’s Changed ב2001. אם חשבתם ששמעתם הכל משרין וסיון דווקא האלבום הזה מראה על כיוונים לא רגילים לסאונד של הלהקה ומהווה מסמך רישמי של הלהקה אולי דווקא בגלל העיתוי לדרך חדשה באלבום הקרוב. לנו נישאר להנות מההרמוניות המתקתקות, המלטפות והממכרות של הצמד שמנסר לנו לאיזון גיטרות לאוויר הקר של החג.

חומר למחשבה A champion and a Nobel

2011-12-11T14:18:00.000+02:00

בבוקר של קטיפה לא ריק. מלא. לקום, לזקוף ראש בגאווה ולהצדיע לחתן פרס נובללכימיה חדש דן שכטמן ולאלופת עולם חדשה בגלשני רוח לי קורזיץ מערבל שוב את מחשבות הקיום של מדינתנו הצעירה והקטנה. אני תוהה אם הבוקר בכל מוסדות החינוך היסודיים והתיכוניים יפתחו את יום הלימודים במספר דקות על מצוינות והישגיות כדוגמת שניים אלה. אחרי שבוע בו נכנס עוד חובש כיפה, אזרח מספר אחד לשעבר לכלא ומצטרף לעוד איש ציבור ואיש דת שמרצה עונש משלו (בניזרי) קשה לגבש דעה ולייצב את רגשות התסכול שעוטפות את האזרחים במדינה הזאת. בשבוע בו אישה דתייה זוכה בבית משפט בתביעה נגד חברת אגד המעניקה שירות לציבור בגין הפלית נשים בישיבה בקו אוטובוס ברחובות וחשש לאיום על חייה החברה שלנו לא רק קורסת היא נשברת לרסיסים. האם החיים פה הם נשיאה והעברת גנים מדור לדור או שמא יש כאן מטרה, יש כאן דחף לשנות ליצור מקום טוב יותר עבורנו, עבור ילדינו והדורות הבאים. יותר מדי שאלות, פחות מדי תשובות. בהעדר מנהיג אמיתי שיקום ויצליח לתפור את הטלאים לגלימת שמיים אחת ולגבש דרך לעתיד טוב יותר נראית כמשימה בלתי אפשרית. עם ישראל נראה חוזר ומתחלק לשבטים. הפעם לא נראה שאפשר יהיה לחלקו ל שניים עשר. המחלוקות כה רבות בכל כך הרבה נושאים והשחיתות מנצלת כל רגע.

נמאס כבר להתמרמר על המצב, נמאס לשמוע על מחאה, דיבורים על שינוישינוי. צריך להתחיל לשנות. בתוך הבית, מחוץ לבית, בעבודה, בסופר, על הכביש, בטבע והכי חשוב בראש כי באמת אין לנו ארץ אחרת וזאת עוד מעט כבר לא תהיה שלנו. חומר למחשבה.

התלקחות, עורבני חקיין, משחקי הרעב ולא בסדר הזה Hunger Games

2011-11-17T14:05:00.009+02:00

לכל ילד יש את הטרילוגיה שלו שהשפיעה רבות על עולם הדמיון שלו בילדותו. לרבים מבני גילי היה זה טולקין שצבר שעות טיסה רבות כשעיני דורות שלמים גומעות בשקיקה עוד דף ועוד דף באפוס הקלאסי שלימים התפתח לז'אנר קולנועי של ממש. קשה מאוד לחדש ברעיונות טובים (שלא לדבר במקוריים) אחרי היסטורית שופעת כזאת של מה שנקרא פנטזיה, תיאטרון המוח והשימוש בדמיון כשעולם הקולנוע בעזרת טכנולוגיות מתקדמות מאי פעם נכנסים כשחקן מרכזי לצייר עבורנו תמונות שמסוגל להפתיע את הפנטזיונרים ביותר בייננו. גם סדרת ספרי/סרטי הארי פוטר שברה שיאים מחדש וקבעה רף גבוהה מאוד לסדרה שמרתקת המונים מבני נוער למבוגרים בכל העולם ובכל השפות. אני מדי פעם תוהה לגבי אותם סופרים שיושבים עכשיו וכותבים את הספר הבא או הראשון שלהם ועל הקושי בימנו לצוץ עם משהו מקורי, טוב בלי להשתמש ו לחזור על להטוטי מבנה מוכרים ומאוסים. המשימה קשה יותר מתמיד, איך מרתקים היום את הקורא, צופה שראה כמעט הכל. כמות הספרים שהצלחתי השנה לקרוא הייתה מפתיעה. אפשר להודות גם ל iPad שאפשר קריאת גרסאות אלקטרוניות ולניצול זמן מקסימאלי למטרה ברכבת למשל. ממישל וולבק וסיפרו האחרון המצויין "המפה והטריטוריה" (הוצאת בבל) עד ל "קישורים" של אלברט לסלו ברבאשי (הוצאת ידיעות אחרונות). בקנה יושב "1Q84" של הרוקי מורקמי שנראה מבטיח מאוד. אבל אם ישנה חווית קריאה שסחפה אותי יותר מכל לעולמות רחוקים ולמרחבים האין סופיים של הדמיון הייתה הטרילוגיה "משחקי הרעב" של סוזן קולינס. הטרילוגיה שכוללת את 3 החלקים "משחקי הרעב","התלקחות" ו"עורבני חקיין"(שיצא בתרגום לעברית בתחילת דצמבר) מוגדרת כספרות נוער. אבל קהל היעד שקרא טולקין לפני 25 שנה ברובו לא שינה לחלוטין את טעמו וצמא מדי פעם לספרות פנטזיה מרתקת. משהו משך אותי להתחיל ולקרוא את החלק הראשון. סוזן קולינס כישפה את דפי הספר והכינה את הקורא לחוויית קריאה מרתקת באמת (ולא כמו ברוב הציטוטים על כריכות שונות, זאת אכן מרתקת) כשהיא נעזרת בדמויות צבעוניות, עמוקות, מהפנטות ומפתות את הקורא לעולם יפה, אכזרי וקודר שהיא יצרה. אנחנו למדים להכיר את קטניס בת השש עשרה בעולם עתידי שהיה פעם אמריקה הצפונית.

עטיפת הספר הראשון "משחקי הרעב"

הארץ הנוכחית מחולקת ל 12 עשר מחוזות הנשלטים על ידי הקפיטול ביד חזקה ונקראת פאנם. חוקים נוקשים למפרים והוצאות להורג בפומבי הם רק חלק מעולם קודר מאוד ומדיניות דיכוי שהקפיטול משתמשת כדי לשלוט ב 12 המחוזות. מה שלא מונע מקטניס וחברה הטוב גייל לצאת לצייד ביער (שאסור בפני עצמו) מחוץ לתחומים המותרים. לבלות את ימיה ביער כשהיא מפזרת מלכודות ויורה בחץ וקשת. הרעב במחוזות הוא מציאות יומיומית במחוזות הנשלטים וגזרה אחת שחוזרת מדי שנה מוסיפה לסבל ולפחד השורר בהם. על מנת להזכיר למחוזות הנשלטים מה קרה להתקוממות האחרונה לפני 75 שנה כנגד הבירה, הקפיטול נערכים סדרה של משחקים הנקראים משחקי הרעב. על כל מחוז לשלוח שני נציגים נער ונערה אל המשחקים. אולם לא מדובר במשחקים רגילים וכאן אנחנו נכנסים לעולם אכזרי עוד יותר. משחקים בהם על המשתתפים להלחם זה בזה בזירה מלאת הפתעות, להרוג זה את זה כשהאחרון ששורד הוא המנצח. האירוע משודר בשידור ישיר בכל המחוזות. קטניס מוצאת את עצמה כמועמדת במשחקים כשבן זוגה שנשלח מטעם המחוז שלהם הוא בנו של האופה ושמו פיטה שלו יש רגשות עמוקים כלפי קטניס שיתבררו מאוחר יותר כמפתח למשחקים.

מחשבה בלתי נמנעת חולפת בראשו של הקורא כי הסופרת ראתה לא מעט סדרות ריאליטי כגון הישרדות ואחרות הפופולאריות גם בארצנו. קשה שלא לחשוב שהיא צפתה גם בLOST. העולם בו קטניס, פיטה ושאר הדמויות המרתקות שנושמות את אוויר משחקי הרעב מושפע רבות מהן.

החידוש שסוזן קולינס תורמת דרך "משחקי הרעב" לז'אנר הספרים האפוקליפטי מסוג זה הוא שכמו שצלם האנוש נעלם אט אט בסדרות ריאליטי מסוג זה והאח הגדול או 24/7 האחרון מראים זאת לצערינו, גם האהבה הופכת בו לסחורה נזילה. המטרה לנצח ולהישאר בחיים, וזה אומר שלזייף אהבה מול מצלמות השידור זה עוד אמצעי להישאר בחיים. נקודת המבט של הסופר על העולם בו אנו חיים בכניסתה של המאה ה21 צבוע על כל סדרת הספרים של "משחקי הרעב".

לאחרונה חברת הסרטים LIONSGATE מסיימת בימים אלה את הפקת הסרט הראשון, העיבוד לספר הראשון בסדרה "משחקי הרעב". מלאכת הקסטינג כל כך קשה לדמויות שעוצבו בקווי מתאר כל כך עדינים, מדויקים ומתעתעים ולשם כך גייסה ההפקה את קוליס עצמה לעזרה בליהוק. הקושי הגדול היה למצוא את קטניס המושלמת. כפי שחוזרת הדמות לא פעם גם ב"התלקחות" ו ב"עורבני חקיין" קטניס אומרת על עצמה "אני אמנם ציידת אבל אינני רוצחת". וקו דק כל כך שמפריד בין מקובל לבלתי מקובל בעליל הוא מפתח לפנים של דמות כל כך מורכבת. את השילוב המושלם הזה מצאו בשחקנית ג'ניפר לורנס שהייתה מועמדת לאוסקר השחקנית הטובה ביותר עבר משחקה ב"קר עד העצם" ולאחרונה גילמה את מיסטיק ב X-מן :ההתחלה. במהלך קריאת הספרים העברתי את הראשון לאשתי מאיה ששאבה את הספר בפחות מיממה ומאז חייה השתנו בדאגה מתמדת לדמויות. שנינו הפכנו לשגרירים של סדרת הספרים לכלל כשאנחנו מטיפים להנאה מובטחת.

שלשום הושק הקדימון המלא הרשמי של הסרט שיעלה לאקרנים במרץ 2012. המלצה שלי, חטפו את הספרים כי שתסיימו אותם אתם תזעקו לעוד. אולי עד אז קטניס אוורדין תופיע על מסך הכסף למנה שנייה מרתקת ומרהיבה כמו שזה נראה.

הכירו את האירוע הטלוויזיוני של משחקי הרעב (ואלי האירוע הקולנועי של 2012):

פרסם רשומה

התלקחות, עורבני חקיין, משחקי הרעב בהוצאת כנרת.

לילה טוב

2011-11-08T18:02:00.003+02:00

הלילה כובש את פיח היום. הרגלי שימוש של שעות מאוחרות. סודות היום אט אט נספגים בנהרות קפה או אלכוהול מבפנים. עצמו עיניים ותדמיינו שטום וויטס מעיר אתכם באמצע הלילה עם השיר הזה (טום וויטס מוכיח ש לימודים משתלמים. הקורס הכי חשוב בחיים זה להמציא את עצמך מחדש ):

מהחדש BAD AS ME
לימודים#

מצפה רמון, לאס ווגאס מאחוריך

2011-10-31T17:06:00.005+02:00

לא תאמינו מה נבנה במצפה רמון. סוג של הוליווד. ווילות לתפארת ואזורי פיתוח. אי אפשר לטעות, מצפה רמון רוצה להיות לאס ווגאס. ביום חול ,באמצע השבוע העיר היתה כמרקחה. מלונות הבוטיק כבשו את העיר ומזמינים אורחים מכל סוג.

שמורה לתפארת

התיירות הולכת ומתפתחת ומלון חדש של ישרוטל כמו בראשית שהיה בתפוסה מלאה כשפקדנו את האזור נראים כאטראקטיבי מאוד. בנוסף מלונות בוטיק גם לרוכבי אופניים עם מגוון עשיר של שרותים כגון מלון ibike

מאיה וברקע המכתש

מאיה ואני יצאנו רכובים על אופניים (שהבאנו מהבית אך למי שרוצה יש שרותי השכרה כמעט בכל מקום) למסלול קליל שהתחיל בטיילת אלברט וכלל את הר גמל והר שגיא עם נוף עוצר נשימה ומזג אוויר קריר למדי.

הר גמל

מצפה בטיילת אלברט

Thank you Steve Jobs תודה לך סטיב ג'ובס!

2011-10-08T22:23:00.007+02:00

התמונה המקורית הועלתה לעמוד הראשי באתר של אפל

ההודעה על מותו של סטיב נמנעה ממני תודות לחברת Hot שהתשתית שלה שכללה את קו הטלפונים וקו האינטרנט נפלה באותו הלילה בכל היישוב והשאירה אותי לא מוכן לנוכח השאלה שהוצגה בפני למחרת בבוקר בעודי מלווה את הבנות לגן: ״שמעת על סטיב?״ לא הבנתי. אבל במאית השנייה בין אלפי מחשבות שלא עוצרות באור אדום דווקא החשש הגדול מאוד הפך להימור כמעט בטוח. הכל התחבר בלי מתן תשובה בחלל האויר. ההתפטרות של סטיב ג׳ובס לפני כחודש, הציפייה לiPHONE5 בהכרזה. ההעדרות של ג׳ובס וה- Keynote הראשון של טים קוק כ-ceo של apple שהרשה לעצמו כל כך לאכזב. הכל הסתד, ואז זה הכה עמוק בבטן.

נפער פתח לתהום אין סופי, חור שחור, כמו לאבד אב ומורה רוחני.

זה קרה כמו שחששנו אבל מהר מדי.

סטיב ג'ובס השאיר אותנו יתומים. בלא מעט מובנים.

מה לא נכתב על סטיב ג׳ובס שנכנע למחלת הסרטן. הידיעה הזכירה לי את תחושת האובדן שליוותה אותי אחרי רצח רבין. במובן של לאבד מנהיג, דמות אב שכזאת המשאירה אותנו יתומים, פעורי פה, חסרי עמוד האש הצועד לפני המחנה ומראה לנו את הדרך במדבר שכולו חשוך וחוסר תקווה. יש הבדל עצום בין שני המקרים לא רק בנסיבות. אך הרגשת האובדן שלאבד את סטיב ג׳ובס, אחד הממציאים הגדולים בדורינו עוטה ערפל על העתיד הטכנולוגי וסדר היום של חיינו. עד כדי כך השפיע ג'ובס על חיינו. רובינו מודעים לכך, ואלו שלא, ילמדו עם הזמן לאור החשיפה העצומה שקיבל בכל אמצעי התקשורת בדבר מותו, ההערכה וההערצה לאיש ולפועלו מכל קצוות העולם ומכל הדרגים.

בשנות ה80 מתקפת המחשבים האישיים נחתה נחיתת אונס בבתיהם של מרבית מחברי בבית הספר היסודי. ממחשבי קומדור 64, תואמי איי בי אמ, טקסס אינסטרומנטס וגם מקינטושים שהיו מהיקרים שבהם. הם היו התקרה הטכנולוגית עד אז. מעולם לא התאהבתי במכשיר טכנולוגי עד אותו יום הולדת בו אשתי רכשה לי את האייפוד הראשון. זה היה אייפד נאנו, מהדור הראשון. מכשיר הכניסה שלי לחברה מתחדשת בשנית ולהיכרות ראשונה עם "עולמו של סטיב" האיש המוערץ כל כך בקרב אוהדי החברה שהתחיל אט אט לסקרן אותי. מאז נוספו איפוד טאצ' דור שני , אייפוד שאפל, אייפון, מק בוק פרו, ואייפד דור ראשון. זה נשמע כמו מחלה מדבקת כשאני כותב את זה אבל המסע הזה דרך המכשירים לעולמו של סטיב הבטיח הנאה כל כך מרובה, חכמה והכי חשוב הגיונית ופרקטית. הפשטות וההיגיון של מערכת ההפעלה ותפקודם של המכשירים במטלות היום יום ממש ריגש אותי. הרבה יותר מהפעם הראשונה שקיבלתי מושג ותמונה מגובשת על ההגיון שבלוגיקה של חלונות, אחרי שנים של דוס ובייסיק. חווית המשתמש שמישהו חשב על כל פרט ופרט מעיצוב חדשני של המכשיר ועיצוב מערכת ההפעלה כך שהחוויה תספק קסם שכזה היה מרתק.

ג'ובס אדם צנוע בקנה מידה של טייקון טכנולוגי. אין כל וויכוח בנוגע להיותה של אפל כחברה מסחרית מצטיינת ולעובדה שלג'ובס יש מניות בחברה. אך עצם העובדה שמשכורתו של האיש היא דולר אחד לחודש, סגנון הלבוש הצנוע שהיה נוהג ללבוש. חולצה שחורה , מכנסי ג'ינס וזוג נעלי הניו באלאנס המפורסמות הוסיף אמפטייה לאיש החד, הנחרץ ומלא התשוקה הוביל דור שלם להשתמש במכשירים מהעתיד. אם נדמה את קהילת המק, ומשפחת אפל לדת אז סטיב היה הרבי מילובביץ׳ שכולם המתינו למוצא פיו. לפרק החדש בהיסטוריה של הטכנולוגיה הצטרף העולם ממצגת אחת לשנייה יותר ויותר. למעמד המרגש של החשיפה החדשה בKeynotes המפורסמים ולמילה החדשה שיש לאפל בדמותו של המנכ״ל הכריזמטי בהיסטוריה.

סטיב ג׳ובס הגשים חלומות וייצר חלומות חדשים לאחרים. הוא העניק השראה באין ספור תחומים לאנשים ותרם להפוך את החיים של מליוני אנשים ברחבי העולם להיות קלים יותר ומהנים יותר בעזרת טכנולוגיה וזה שווה הרבה מאוד. הוא חצה תרבויות בהשראה שלו, בנבואות הטכנולוגיות שלו בלי הבדלי דת, גזע וצבע על מה שנראה לפעמים כמעמד הר סיני . קראתי את רוב הביוגרפיות שנכתבו אודותיו ואודות שיטות הניהול שלו באפל. בדבר אחד אין ספק לגבי סטיב ג'ובס, או שאהבת או שלא. אבל ללא כל ספק גם הגדולים במתחרב בעידן הזה העריצו אותו. מספיק לקרוא את ההספדים אחרי מותו מביל גייטס ועד מנכ"ל גוגל כדי להבין עד כמה גבוהה,בלתי ניתן להשגה עלה סטיב בהשפעתו. החור שהוא השאיר אחריו לא יתמלא בקרוב אולי לא בדורינו. אבל ספינת חלל כמו שג׳ובס בנה את אפל לא תפסיק לטוס כשהקפטן האהוב כבר איננו. סטיב ג׳ובס אולי הצטרף לאגדות ולשורת הממציאים החשובים של האנושות בגן עדן אבל הוא חי אצל כל אחד מאיתנו במכשירים שצמודים אלינו כל יום גם אם הם לא של אפל.

קיר ההספדים בהונג קונג לסטיב ג'ובס

הודות לסטיב לאבא ואמא שלי יש היום אייפונים והם מרגישים הכי טכנולוגיים בעולם בזכותו. דור שלם במוגרים גם סבים וסבתות לא נישארים מאחור תודות למערכות הפעלה ו מכשירים פשוטים להפעלה וידידותיים הם שומרים על קשר יומיומי עם הילדים, הנכדים וגם אחד עם השניה. החוויה מושלמת. האנושות איבדה מורה דרך חשוב מאוד וכולנו קראנו את זה באייפונים שלנו, במחשבים, באייפדים. בדרך לעבודה, ברכבת, באוטובוס, במיטה במטבח ואיפה לא. כי סטיב ג'ובס דאג שנוכל לעשות הכל ובכל מקום בעזרת טכנולוגיה.

אז תודה לך סטיב על הכל!

תודה על עולם טוב יותר!

עולם יפה יותר!

מלא מוזיקה!

ספרים!

סרטים ובכלל סיפורים ויצירה שימלא אותנו מכל מקום ולכל מקום בזכות הטכנולוגיה שהיא האומנות האמיתי.

ולבסוף תודה רבה על ההשראה!

R.I.P STEVE JOBS

1955 - 2011

יריבים ועמיתים סופדים לסטיב ג'ובס מייסד אפל

"וויטס פור מי" - האוטובוס ממהר

2011-08-24T11:33:00.001+03:00

הדיל החודשי כולל את חברת האוטובוסים דן, לא נעים

חודש אוגוסט הוא כמו מונסון ששוטף את החיים של כל אמא ואבא לילדים. החופש מהלימודים/ גן/פעוטון יוצר בעיה לא קטנה להורים. מה לעשות עם הילדים. האופציות הטבעיות שעומדות על הפרק, קייטנה (במחירים מופקעים!!!) וסבתא וסבא (כל צד). אבל מה קורה כשכל האופציות האלו נוצלו?! מתחילים את סבב היום אמא (חופש), יום אבא(חופש) ואף לנסות ולגרור אותם לעבודה. אתמול ביום המשמרת שלי לקחתי את אלה ועלמה (שהמתינו למאורע כמעט כל השבוע) לנסיעה ראשונה ברכבת. מאחר ומדובר בשתי קטנטנות שהרגע מלאו להן שלוש שנים היה עלי לתכנן את הטיול בקפידה. תחנת היציאה היתה ראש העין והיעד הנבחר היה תל אביב. נסיעה קצרה אך מספקת למקרה שיתעוררו בעיות בפעם הראשונה. החוק ברכבת קובע שלילדים בגיל הזה אין צורך בכרטיס בתנאי שיש הורה מלווה לכל ילד. אמא היתה בעבודה אז נאלצתי לשלם כרטיס אחד נוסף. היה לנו מזל ונפלנו על רכבת הקומותיים שהיה מהחדשות יותר משאר דגמי הרכבות שריח העובש נודף מהן. הנסיעה היתה מהנה וקריאות התפעלות בווליום מתקבל על הדעת נשמעו ברון שלנו. ירדנו בתחנת סבידור בתל אביב והמשימה הבאה היה נסיעה באוטובוס למרכז העיר. פה עברנו חוויה קשה מאוד. הגענו לרציף קו חמש של דן כשהאוטובוס העלה כבר נוסעים. עליתי עם הבנות לרכבת ומאחר שהנהג עמד להתחיל לנסוע ביקשתי שימתין עד שנתפוס מקומות כדי שיוכל להתחיל בנסיעה ואשלם לו כי ידי מן הסתם היו מלאות בהובלת שתי בנות 3. בשנייה שסובבתי את הגב ושמתי פעמי לתפיסת מקומות הישיבה החל הנהג לנסוע ועוד בסיבוב חד לפניה שמאלה. הבנות צרחו. השתמשתי ביכולות האקרובטיות שלי להגן עליהן ולהצליח בסופו של דבר להביאם בביטחה למושבים. חזרתי אל הנהג ושאלתי אותו למה הוא לא חיכה שנשב. תשובה לא קיבלתי למעט פרצוף תמים מקומם. קיוויתי שהיה מדובר בנהג הלא נכון. אך להפתעתי החוויה חזרה בדיוק מפתיע בדרך חזרה באותו הקו. הפעם בנס לא נמרחנו כולנו על ריצפת האוטובוס. שמתי לב שללא יוצא מהכלל גם כשזקנים ואנשים בעלי מוגבלויות עולים לאוטובוס הם מקבלים את אותו היחס. הנהג בדרך חזרה שעט על רחוב וויצמן במהירות שלא יורדת מ 90 קמ"ש בעיר! עם נוסעים! ואי ציות לתמרור עצור של רכב מימול הוביל לבלימה וסתייה חריפה מהמסלול כשכל הנוסעים לא נישארו במושבם. במהירות כזאת אדוני הנהג אתה לא משאיר לעצמך מקום לתגובה אחרת.
התחבורה הציבורית אמורה לשרת כשמה- את הציבור. אם לא נוח לו, אם מסוכן ולא בטוח לו, אם היחס הוא כזה תתביישו לכם חברת דן. אתם סכנה לציבור, אי אפשר להגדיר את זה אחרת. הלוואי שמישהו ירים את הכפפה לבקר ולאכוף התנהלות פושעת זאת.

סוף סוף, אחרי שבע שנים, טום וויטס, הכותב, המלחין, המזמר והשחקן (ומי יקום ויאמר שלשיר שיר של טום וויטס זה לא משחק?!) מוציא מוסיקה חדשה אחרי שבע שנים! האלבום שיקרא Bad as Me יצא ב 25 לאוקטובר ובדרכו המקורית וויטס משווק אותו קצת שונה. לפני מספר ימים שיחררה אישתו הודעה בטוויטר :
"There have been rumblings and rumors. New music from Tom Waits, you say? Come to TomWaits.com on Tuesday August 23rd, and Mr. Waits himself will set the record straight."
התוצאה היא כאן מעליכם- מסיבת השמעה עם טום וויטס בכבודו ובעצמו. תענוג.

חתולים בצמרת

2011-08-11T11:04:00.002+03:00

לחצר שלנו הגיעה אורחת בלתי צפוייה, זיקית. הפלא טיפס בעדינות על אחד מהעצים הצעירים שלנו. בתמימות וללא ידיעה היא נכנסה לאזור מושבם של שני חתולי החצר שלנו, "ג'ינג'י" ו "מיצי הבן" שבמזל ובנס פיספסו את חדירתה של האורחת למתחם. כש"ג'ינג'י" מגלה סבלנות ואורב בנחת, מראה "מיצי הבן" חוסר סבלנות של חתול צעיר ומפגין כישורים אתלטים מרשימים. חתולים בצמרת...

לונדון בוערת

2011-08-09T11:00:00.005+03:00

כבר היום השלישי שלונדון בוערת והמהומות באנגליה מתפשטות גם לערים אחרות ובניהן ברמינגהם וגם ליברפול. מה שהתחיל כהפגנה שקטה בעקבות מותו של מרק דאגן בחילופי ירי עם המשטרה שהגיע למקום לבצע מעצרים על החזקות נשק בקרב הקהילה השחורה, התגלגל למהימות אלימות מאוד, למעשי ביזה ושוד אזרחים ברחובות.

היחסים בין האזרחים למשטרה באנגליה רצופים מהומות ומתועדים בסרטים לאורך ההיסטוריה ובתרבות הבריטית המודרנית בכלל. הקלאש לא יכלו לכתוב על זה יותר טוב:

אפליקציות סוכר של ביורק

2011-08-01T07:23:00.003+03:00

אחת מהאפליקציות הכי מגניבות שיצא לי להוריד ל iPad שלי לאחרונה היא אפליקציית האם BIOPHILIA שהיא חלק מחווית השקת האלבום החדש של ביורק. היא מספקת מסע של גילוי והנאה ממוסיקה ומנצלת את סקרנות המשתמש ולוקחת אותו למחוזות חדשים.

גלקסיה שלמה לגילוי היצירות מהאלבום

ביורק עומדת להוציא את הפרויקט הסופר שאפתני שלה BIOPHILIA באוקטובר הקרוב . מדובר בפרויקט מולטימדיה, יצירתי, חדשני בו ביורק תדחוף צעד קדימה את תהליך השקת אלבום חדש כחוויה שלא סופקה עד כה. לא עוד רק מוסיקה. השירים הם לא שיא הפוקוס, גם לא האפליקציות, גם לא הוידאו ו/או משחקי הוידאו שיהיו חלק מהחוויה. הפוקוס גם לא על אתר האינטרנט ששונה כולו ועלה שוב ממוקד בפרויקט. הפעם אף אחד מהז'אנרים אינו הכוכב של הפרויקט אלא כולם ביחד. חשוב היה לביורק להעביר הפעם חוויה שונה למאזין. לתהליך היצירה יש כאן מרכיב חשוב והיא קושרת את מסע ההופעות בעקבות האלבום גם לחוויה חינוכית שתקרב ילדים לתהליכי יצירת המוסיקה. הפרויקט יכלול חמישה פורמטים שונים.

ממשק האפליקציה הראשונה לשיר Crystaline

האלבום

ביורק תשחרר את האלבום בצורה דיגיטלית וכאלבום פיזי לכל דבר באוקטובר הקרוב. הוא יכלול עשרה שירים כשכל אחד מהם יתמקד בנושא אחר שקשור לטבע.

אפליקציות

עבור כל אחד מהשירים תשוחרר אפליקציה ייחודית. BIOPHILIA הינה אפליקציית האם אשר תכלול בתוכה תת-אפליקצייה עבור כל שיר. כל אפליקציה תהיה ייחודית ותספק חוויה וויזואלית ויצירתית עבור כל שיר עם הקדמה מדעית ומילים. האנימציות והסרטונים יביאו מימד חדש לחוויה המוסיקלית.

הופעה

ביורק תצא לסיבוב של שלוש שנים כשששה חודשים ממנו יוקדשו למגורים בערים נבחרות למשך כחודש. בכל עיר תופיע ביורק פעמיים בשבוע במקומות נבחרים כמו מוזיאונים ומקומות אינטימיים אחרים. היא תשתמש באפליקציות ובכלים המיוחדים שנבנו למופע. כמו כן ישולבו פרויקטים עם בתי הספר המקומיים על מנת לקרב את הדור הצעיר לתהליך היצירה.

דוקומנטרי

מתוכנן סרט באורך כ 90 דקות המתעד את תהליך ההפקה וההקלטות באולפן, חזרות וראיונות עם הצוות שעזר בתהליך המורכב של הפרויקט.

מסע וויזואלי למבנה השיר

אתר

האתר של ביורק עלה מחדש, מכוון BIOPHILIA כשהוא משתמש ומנצל את המיטב מהיכולות של HTML5 וכולל גלקסיה שלמה המורכבת מהיצירה ב תלת מימד. לאחרונה שוחרר הסינגל הראשון CRYSTALINE עם אפליקציה תומחת והבת שלי אלה כבר משוגעת לדבר.

מומלץ.

מהפיכה חברתית ברחובות שלנו

2011-07-31T15:08:00.000+03:00

אחרי נפקדות שארכה 10 ימים מכל מה שקורה מסביב וצפייה ארוכה בהתהוותה של מהפיכה חברתית מול העיניים שלי, ממרומי מיטתי עם חום גבוה, שבתי היום לעבודה. לתל אביב, לזירה בה הכל התחיל. אי אפשר להתעלם מזה רוחות חדשות נושבות בעיר ורואים את זה בכל פינה, מהפיכה חברתית כאן ועכשיו. גם לכן זה הגיע, מול בית וואלה בשדרות נורדאו הולך וקם לו עוד מאהל מחאה. בכל מקום שתפנה את הראש תראה את ההתרגשות מהתמיכה, ההזדהות, האקטיביות של "מעמד הביניים" כל אלה מגשימים סוף סוף את משאלות ליבם של כל כך הרבה אזרחים שנים על גבי שנים. מה לא נאמר עליו- שזה דור של מפונקים. דור שלא יוצא אף פעם לרחובות (איזה דור בדיוק כן יצא?!), הדור שסופג בשקט.

מחאה חברתית מתחילה בארט

קשה להימנע מכל הקלישאות המכובסות הלוך וחזור בכל משדרי החדשות והתכניות שמסקרות באמת בכבוד רב ובהתייחסות המתבקשת מכל אמצעי תקשורת למחאה ולמהפכה שבוערת מבפנים. מאנשי הסאונד, המגישים, הצלמים, איש הגריפ, הפלור מנג'ר, תאורנים, מנקי האולפן, נהג המונית, האוטובוס, כבאים, רופאים, מתמחים, מילואימניקים, ההורים שממהרים עם הילדים לגן, הקשיש בדרך לעוד תור אצל הרופא, המוכר בפיצוציה, המלצרים, הסטודנטים, השליחים, הברוקרים ועורכי הדין, הברמנים והאומנים, הגדולים והקטנים כולם מקווים שיתרחש פה שינוי, כולם יוצאים לרחובות, דורשים מהפיכה חברתית. כאן ועכשיו. זה התחיל בהיסוס קל וצובר תאוצה, כמו כדור שלג מתגלגל בין הערים והולך ומתגבר הקול שנמאס! הגיעו מים עד נפש, כאן ועכשיו!

ההתייחסות וההתייצבות של הממשלה בכל ערוצי התקשורת כנגד מה שמתגבש ומתחזק מולם מעורר מחשבה ודאגה עד כמה עמוקה התהום והפער בין השלטון לעם. לא שלא ידענו זאת קודם, אנחנו מקבלים את זה על מגש בימים טרופים אלה של חסימות כבישים, צעדות מחאה מאורגנות כהרף עיין דרך ערוצי התקשורת המתקדמים (ומי אמר ש facebook זה מטופש?!).

אנחנו חייבים את זה לעצמנו, להורים ולסבים ולסבתות (כן הם לא בנק!!!), לחברים, לילדים שלנו, לילדים שלהם וקודם כל למדינה הזאת שנמצאת בתרדמת מלחמה כבר מעל 60 שנה. דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, נוצרים יוצאים לרחובות כי נמאס. ישראל מתעוררת בשבועות האלה לבוקר חדש. לא משנה מה יצא מגל המאבקים האלה, אם אכן תתרחש כאן מהפיכה חברתית כפי שמתבקש. אבל ההישג החשוב ביותר כבר הושג. עם ישראל ראה שאפשר. שכל כך קל לקום, לארגן ולצאת לרחובות. אנחנו כבר לא לבד. לעמוד בצעדת המחאה ולהרגיש שהשוטרים שבאו לשמור על הסדר הם חלק בלתי ניפרד מהפגנת המחאה הזאת ושברור שגם להם נישבר מהניצול נישאר להמתין ולראות כמה זמן יקח למחאה לעלות מדרגה.

כי זה יקרה, זה רק עניין של זמן.

ובעיתוי מושלם משחררים M83 טיזר לקראת האלבום החדש שיצא באוקטובר. הטראק נקרא ECHOES. מי יתן והאקו של המחאה הזאת יהדהד בין המגדלים האורבניים בכל הארץ.

מחפשים מנהיג

2011-07-19T15:26:00.001+03:00

"מחפשים מנהיג

שיוביל אותנו הביתה

יאחד את הכחול והלבן

לפני שיהפוך לאבן

מחפשים מישהו,

צעיר מספיק לעשות את השינוי

שינקה את השחיתות

ויבנה את המדינה הזאת חזקה

מהלך פה בין האנשים

יש מישהו ישר וחזק

שינהיג אותנו מהקטסטרופה והעולם שמשתגע

מישהו מהלך בינינו

ואני מקווה שהוא שומע את הקריאה".

"מקווה שהוא שומע את הקריאה". צילום:אמיר אסייס

מתוך השיר של ניל יאנג Looking for a Leader שמהדהד במוח שוב לאחרונה בערבות ההתפתחויות בעולמנו הקט. משהו מתעורר פה, יש אווירה של שינוי, או יותר נכון של רצון עז לשינוי. זה התחיל עם מחאת הדלק , התחזק במחאת הקוטג' שתפסה כותרות. ממשיך למחאת הרופאים ועכשיו המתמכים נוטשים את בתי החולים בכל הארץ כמחאה. מחפשים מנהיג.

עיזרו לנו למצוא אותו, הוא יכול להיות כל אחד מכם!

(שחור,לבן, אשכנזי, מזרחי, דתי, חילוני, אישה, גבר...)

להפליג רחוק עם Ladytron

2011-07-11T10:11:00.001+03:00

השבוע הראשון בכל חודש הוא שבוע לא קל. דוחות מלאים בנתונים והרבה מאוד עבודה. בסוף מגיע הפרס. לפעמים הוא לא מרגיש ממש כניצחון לפעמים יותר. בימים כאלה אתה צריך השראה, משהו שיעזור לך לעבור את הלחץ הזה. יש הרכב אחד שתמיד עוזר ומצליח לעשות את העבודה. ההרכב Ladytron האלקטרוני חוזר שוב ומשחרr רצועה נוספת מהיצירה שתנחת עלינו באמצע ספטמבר הקרוב. נא ללחוץ Play, להחזיק חזק, מפליגים.
אגב, היו יכולים להיות מושלמים בליין לפיק.ניק.

Ladytron - Selections from 'Gravity The Seducer' by nettwerkmusicgroup

זמן MOBY או בעצם #thelittleidiot

2011-07-05T20:31:00.005+03:00

ביום שלישי הבא יעלה על הבמה בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב MOBY , אחד המוסיקאים המוכשרים והמגוונים ביותר בעשורים האחרונים. קוסם של צלילים ואשף אווירה שהמוסיקה שלו ליוותה את פס הקול של רבים מהפוסטים בבלוג הזה כשניכתב על שולחן כתיבה זה ואף ייצר את פס הקול להרבה מאוד סרטים, פרסומות ועוד דברים רבים אחרים.

Moby show ad on Even Gvirol Ave. Tel Aviv

את MOBY שמעתי לראשונה כשהאלבום המופתי שלו PLAY ייצא. הטעם המוסיקלי שלי היה בדיוק על פרשת דרכים. המיקס והלופים ש MOBY שילב בסאונד עם סמפלים של קולות מתקליטי שנות ה 70 ליצירה חדשה לחלוטין ריתק אותי ומסתבר שעוד מליונים אחרים בעולם. זה היה אלבום הפריצה הגדולה שלו ומכאן המשיך וצבע את הקריירה שלו ביצירות צבעוניות, ייחודיות ופרויקטים מרתקים אחרים.

באחד הראיונות לקראת בואו לארץ נישאל MOBY לדעתו על אומנים המבטלים את בואם לישראל מסיבות פוליטיות. התשובה שקיבלנו ממנו הייתה כל כך אופיינית :"כאמריקאי שמדינתו פוגעת אף היא בזכויות אזרח מדי יום, יהיה צבוע מצידו לבקר את ישראל".

לצד המוסיקה שלבדה יוצרת עולמות מלאים, האומנות באה לידי ביטוי גם באזור הקליפים של מובי, המסוגננים אף הם. אם אספר לכם שלפני השינה, בערבים כשהבנות שלי ואני בוחרים שלא לקרוא סיפור לפני השינה הן מבקשות לצפות באחד מהקליפים של "נובי" כפי שהן מכנות אותו, הייתם צוחקים. והן בנות פחות משלוש.

MOBY הוא מוזיקאי בגובה העיניים, עדות לכך הוא החיבור הכל כך מיוחד שלו לקהל המעריצים שלו. הוא הכריז על תחרות קליפים לסנגל שלו Wait For Me ושיחרר הזמנה פתוחה להשתתפות. הקליפ כך הובטח, יהפוך לקליפ הרשמי של מובי לשיר. בתחרות זכה סטודנט ישראלי לקולנוע נמרוד שפירא שאף זכה בפרס כספי. את המנצח בחר אישית MOBY שהצהיר "מתתי על הקליפ".

מובי ידוע כטבעוני קפדן מאוד. הוא אף מנהל יומן בסיבוב ההופעות שלו שמתעד בדיוק ממבט עינו של טבעוני באיזה עיר ניתן להשיג אוכל לטבעונים ולנהל ארוחות מלאות ללא כל קושי. בישראל לא תהיה לו בעיה.

כדי להבין באיזה כישרון מדובר. אחד השירים האהובים עלי ש MOBY כתב היה תוך כדי פרוייקט בתוכנית NPR Music's Project Song בה על האומן המשתתף לכתוב ולהקליט שיר ביומיים. מובי סיים לכתוב ולהקליט את השיר הזה Gone To Sleep ביום. בעקבות ריבוי ההופעות שנוחתות כאן לאחרונה, על המופע של Moby לא הייתי מוותר.

שלושה ימים לפני ביקורו בישראל, פרסם moby בבלוג שלו היום (8 ביולי), פוסט בעקבות ההתקפות שמכוונות אליו gk כוונתו לבקר ולהופיע בפסטיבל פיק ניק בישראל. מתפתח דיון, תומכים ומתנגדים אצלו ב wall על דברים מאוד אמיצים והגיוניים (אם אפשר לתאר אותם כך) שהוא מעלה. הפוסט של moby.

Moby מההופעה אמש בתל אביב

חג בולגרי בשישי בבוקר

2011-07-01T13:40:00.001+03:00

ימי שישי בבוקר הם חלון הזדמנויות שעל פניו יש חלון של חצצי יום כשהבנות בגן ואפשר לעשות "מה שרוצים", אולי אף לנוח קצת ולאגור אנרגיות לקראת סוף השבוע עם איזה שעתיים שלוש של מנוחה. בפועל השעות האלה מתמלאות בין סידורים ודברים לא מתוכננים של הרגע האחרון אבל על דבר אחד אי אפשר לוותר. על בישולי יום שישי. כמו בבית אימי כשמהבוקר היו עוטפים את קירות הבית ריחות הבישולים של אמא בריחות שונים של תבלינים, חצילים, שום, בצל, כמון ומה לא שבישרו על כניסתה של השבת וטקסי הארוחות שמלוו אותה. היום, אני מוצא א עצמי יותר ויותר מוצא זמן בשישי בבוקר להכין עוד ועוד מיני מאכל לשישי בצהריים ולשבת שתיכנס מאוחר יותר.
היום הצטרף לקשת המאכלים בתפריט מאכל מאוד מיוחד ושאני קשור אליו בצורה ריגשית ומיוחדת. החלטתי לנסות לראשונה את ה טישפישטי. מאפה מתוק מהמטבח הבולגרי שנהוג בדרך כלל לאכול אחרי צום יום כיפור.

טישפישטי

אני קשור אליו כי מאז שסבתא סוזנה עלתה לגן עדן בקול תרועה לא טעמתי ממנו בשום מקום. יום ההולדת 60 של אמא שלי הגיעה וזה זמן טוב להפתיע ולרגש במאפב שכולנו אוהבים.

בנוסף התשוקה לקציצות טונה בירקות מבושלים היתה רעיון שהתפתח במהרה לריח מוחשי כשדמיינתי את ארוחת הצהריים וזאת התוצאה.

קציצות טונה בירקות מבושלים

ריחות של חופש

2011-06-20T22:28:00.002+03:00

הגובה, המרחק מהרצפה, מדד שימושי לזמן שחולף. טלאי הזמן שצרובים כזכרונות על חורף, גשם, נעלי אדידס לבנות וחליפה חלקה שמצפה את כל הגוף ללא זכר ולו לשערה אחת. כבישים ומדרכות רטובות שכבות, מקשיבות לכל שיחה תמימה של ילדים בדרך לבית הספר. מערכות סטריאו מחפשות קהל ממרפסות בתים, מנפנפות בג'אז, מזרחי, דיסקו ופולק.
תיכוניסטים בג'ינס ונעלי "קיפי". מכנסיים צמודים ושיער מסודר, אולי קצת יותר מדי. נקנקיות בקטשופ מעוטרות באורז ואפונה. פירה שלא חוסל מאתמול וחטיפי צ'יף עגולים. אבקת זיפ שלעולם אינה מעורבבת בכמות המתאימה להיות מספיק טעימה, ובלוני סודה סטרים שזקוקים לניקוי. הילדה הראשונה שהזכירה שפועם פה משהו בחזה וכל האוטובוסים שלקחתי כדי לקוות ולראות אותה שוב שוחה בבריכה. סרטים של צ'אק נוריס בקולנוע סבוי שהיה גם הספייס הראשון שלי. שולחנות ארקייד של ספייס אינביידרס וחנויות שמוכרות אטארי אולי רק לעשירים בלבד. גלידה ,קוזו, סמי בורקס וקולנוע ארמון שנסגר אחרי "קומנדו" של שוורצנגר. "אמפריית השמש" של שפילברג בקולנוע מגדל והופעה של סי היימן ולהקה מקומית מול העירייה. יוזמה של כמה ח'ברה ומצלמים הופעה של החברים של נטאשה. עוד לב נשבר לרסיסים. ואוף מתי הן יבינו שאני רציני. מסיכה ועוד מסיכה ושוב הג'ינס הלא נכון. המשפט הנכון לומר והכי לא נכון לומר בסוף. הכוונה והתוצאה. החלומות והקירות. הפוסטרים והמחברות.
ריחות של חופש.

חג שבועות חגיגה של גבינות וטוב שהלך

2011-06-10T08:52:00.004+03:00

חג שבועות עבר חלף לו. הכמהה לאנטריקוט 300 גר' בוערת כפי שלא בערה בי כל השנה. גבינות מכל הכיוונים, פשטידות, ממרחים, לזניות, ציזיקי (או כפי שמכנים זאת בעדתנו הבלקנית "טרטור").

בואיקוס

המתנו בסבלנות למאפינס המפורסמים שסבתא שושי מכינה במיוחד לחג השבועות. את מרכיבי הגבינה שעיתרו את התכולה שלהם היא שומרת בסוד. התוצאה כפי שנראתה על פני הילדים והמבוגרים היתה חד משמעית.

מאפינס גבינות

"חג המלאכים" -אמרה אלה ("כי כולם לבושים בלבן"). "ביכורים בטנא" וארוחת חג מהמטבח של סבתא שוש המלא בשפע.

טריו גבינות וחצילים לשבועות

חג השבועות מכבד אותנו בפריחה צבעונית במיוחד בגינה היפה שלנו. הצלחתי לתפוס פינה קטנה שמשלבת יחד את מירב הצבעים שפזורים לאורכה

פריחה צבעונית בגינה חג שבועות

לקראת גמר ליגת האלופות 2011

2011-05-27T00:27:00.000+03:00

ההתרגשות והמתח עולים ומטפסים בסולם הכימיקלים בגוף, בלב ןבבטן לקראת יום שבת. השנה 2011 מנצ'סטר יונייטד מגיעה לגמר ליגת האלופות הרביעי שלה והשני מול ברצלונה לקרב מטדורים באצטדיון וומבלי המיתולוגי שבלונדון. ב2009 לקראת משחק הגמר הקודם מול ברצלונה כתבתי שהוא יהיה מלא קסם. עמדה מולנו קבוצה ראויה לזכות בתואר לא פחות ממנצ'סטר יונייטד והיא אכן ניצחה אותו באיפון שלא השאיר ספק אך השאיר את שחקני יונייטד המומים ולא מתפקדים ועוד מיליוני אוהדי בכל העולם. הרבה אפשר היה ללמוד מאותו משחק והשנים שחלפו מאז מעמידות את סר אלכס פרגסון במבחן הכי חשוב שלו בשנים האחרונות ועל אף כל התארים וההישגים הבלתי נגמרים שלו הוא עדיין צריך להוכיח אם הוא אכן גאון. כי רק גאון יוכל לא רק ללמוד מטעויות אלא גם לדאוג שהם ייושמו ולהפתיע ולנצח את הקבוצה שהיא פשוט מכונה. פרגסון תלוי בעיקר בשחקנים שלו. מאותו גמר טראומתי יעלו השנה בהרכב מספר שחקנים ששיחקו באותו משחק. הרבה יהיה תלוי גם בהם. האם הזיכרון חולל בתודעה שלהם איזשהו שינוי, לקח, איתו יוכלו לעלות בשבת על המגרש מול אותה קבוצה ולדאוג שזה לא יקרה שוב נחכה ונראה. הפעם עם הקבוצה הכל כך מיוחדת הזאת שמה לא נכתב עליה, שהיא אפורה, שהיא לא מבריקה למרות שהיא יעילה, שהיא הכי פחות טובה מכל הקבוצות של יונייטד בשנים האחרונות ולכולם היא הוכיחה שהיא קבוצה של משחקים גדולים, קבוצה של תארים ובעיקר קבוצה! לא נשענת על אף שחקן יחיד, לא תלויה באף אחד, כולם באותה שורה, צעירים, וותיקים, מוכשרים יותר ומוכשרים פחות.יונייטד שוב אהובה על אוהדי הכדורגל והפרשנים מה שנותן תחושה טובה לקראת המשחק שלמרות ברצלונה המושלת, אפשר לעשות את זה.האומנם?! במשרד שלנו הדעות חלוקות:

אני קורא לה קבוצת ג'י סונג פארק, עובדת קשה על המגרש, מוכשרת, יצירתית, פועלת שחורה של מטרה אחת, של הניצחון,הקבוצה מעל לכל. זה לא חדש לינייטד, זה הסמל המסחרי שלה. אבל יונייטד לא היתה כזאת מאז אותו דור של גמר 99. האמונה, הביחד, האגו שלא הפריע, הפרגון, הרעב של הצעירים עם הוותיקים, האופי כל אלה נוצצים מחדש במנצ'סטר יונייטד של השנה. אם יונייטד לא תנצח בגמר הזה התקווה שאפשרי לנצח את הדור הזה של ברצלונה תתרסק סופית. השדים האדומים הם התקווה היחידה.

מתכון ליום אבא

2011-05-25T12:07:00.003+03:00

לאטקעס, או בובלה, או לביבות תפחוי אדמה, תבחרו איך לקרוא לזה הם מתכון מצויין להכין יחד עם הילדים, גם כשהם קטנים. זה קל להכנה, כיפי ודי מלכלכך. זה אומר שהילדים יאהבו את זה בטוח. בימי אבא אני אוהב להפעיל את הבנות, זה הופך את היום לקסום, עוגן נוסף שאפשר לחכות לו מדי שבוע.

מתכון בובלעס

אז מה צריך שיהיה בבית להכנת ה"בובלעס"-

2 ביצים

שתי כפות קמח

4 תפוחי אדמה (אני ממליץ על שני תפו"א+שני בטטות)

1 בצל(רצוי גדול)

חצי כפית פלפל

1 כפית מלח

רבע בקבוק שמן

אופן ההכנה:

מגרדים את הבצל, הבטטות ותפוחי האדמה לקערה עמוקה.

יוצקים לקערה את כל שאר הרכיבים(מלבד כמובן רבע בקבוק השמן) ומערבבים היטב.

גם הילדים נהנים- עלמה מערבבת בריכוז

בחלק הזה ממתחילה מלאכת הילדים. מומלץ לתת להם את מלאכת הערבוב וסחיטת החומרים. כיף ומלכלך...

אלה שמה עין על השמן, תוך כדי (לא לגעת!)

אחרי שערבבנו היטב הכל יש לקחת חופנים מהעיסה ולסחוט אותם היטב ביד עד לסחיטת המיצים החוצה.

בנתיים לחמם מחבת עמוקה על אש בינונית-גבוהה עם השמן. בעזרת כף גדולה להחליק קציצה קציצה מהעיסה לתוך המחבת.

להמתין 3 דקות ולהפוך אותן לאותו הזמן שוב.

יש להניח את הבובלעס על צלחת עם נייר סופג על מנת לספוג היטב את השמן.

והנה לכם בובעלעס לתפארת, מומלץ להגיש חם!

אפשר לאלתר ולהוסיף עוד ירקות לעיסה לפי טעמכם!

מוכן!

*מתכון מספר הבישול של יובל קמפ ורומם סרנגה "גם אבא יכול"

של האזרח וקודם כל שלו

2011-05-12T16:03:00.000+03:00

עברה בדיוק יממה אחרי שכתבתי כאן ביומן כתיבה למה דברים לא בנויים באופן זורם עבור המשתמש בכל מה שקשור ב תחבורה ציבורית וברכבת בפרט. כתבתי על שיפורים הכרחיים בשילוט, בהכוונה עבור הצרכנים, הנוסעים במקרה הזה אשר יובילו לניוד מהיר כל נוסע אל היעד שלו , כשהתמרורים, המסכים שעליו לצרוך יובילו אותו לתחנה הנכונה במהירות האפשרית.

רכבת ישראל ריקה הבוקר, (צילם:אמיר אסייס)

וכבר בלילה התפוצץ שוב הסכסוך המתמשך בין וועד עובדי הרכבות לבין ההנהלה. התוצאה, השבתה של כל תנועת הרכבות בארץ. דווקא ביום חמישי. יהיו צודקות הסיבות אשר לשביתה אך יש גבול לכל דבר גם אם ועד העובדים צודק בתענותיו. רכבת ישראל היא קודם כל של האזרח ולא של אף אחד אחר. שביתה כזאת פוגעת ישירות באזרח הקטן ואינה מתקבלת על הדעת שארגון זה או אחר של עובדים ירים את השלטר או יוריד אותו כראות עיניו ולשביעות רצונו. בכלל אני לא מבין את הוועדים האלה בשביתות שכל כך תלויות גם בדעת הציבור. אם תפגעו בו אתם לא צודקים גם כשאתם צודקים.

תחבורה ידידותית למשתמש

2011-05-11T17:36:00.000+03:00

כדי להשתמש ב תחבורה ביעילות, תקשורת וסדר הכרחיים בעידן בו אנו חיים. אחרי שאלוהים לא ראה בעין יפה את ההתקדמות הטכנולוגית, הטכנית בתחום הבניין של בני האדם כשבנו את מגדל בבל כדי "לעשות להם שם" הוא בלל את שפתם. פיזר אותם בכל העולם ובכך מנע מהם לדבר בשפה אחת.

בימינו ישנן כל כך הרבה שפות, כשתמרורים הם אמצעי נוסף לכך שכולנו נדבר בשפה אחת, התנהגותית כזאת או אחרת. התמרורים הם הדרך הנפוצה ביותר לשליטה על תחבורה, על הכבישים. הם עושים סדר בכך שכולם יתקשרו על פני אותם הכללים אם זה על הכבישים, בתוך העיר, במשרדים.

כפי שהתחבורה התקדמה, מהמאה הקודמת עד עכשיו נדרשה הרשת (הלא היא ה World Wide Web) לסדר משלה. השירות העצום שמציעים לנו מנועי החיפוש והרובוטים שלהם הוא לא ניתן לתפיסה. לפעמים בייאוש אנו מכנים את הרשת "ג'ונגל","זבל אחד גדול" ו"בלגן". למען האמת אלמלא הרובוטים הרשת הייתה חור שחור אחד גדול. החלל היה עוטף אותה, כך שכל מה שהיה נופל פנימה היה אובד בתוכו לנצח. הרובוטים שומרים על הרשת מפני התמוטטות תחת המורכבות שלה, הגדלה והולכת. הם פורשים בפנינו את החלל ושומרים על הסדר בכאוס של צמתים וקישורים.

דווקא בתקופה מתקדמת כזאת כשחברות כמו אפל הבונה את מערכת ההפעלה הכי ידידותית שיש (אם אבא ואמא שלי מתנהלים עם אייפון ללא חשש זה אומר הרבה על מערכת ההפעלה הזאת IOS) ואנדרואיד (מתחרתה החזקה ביותר) בארצנו הקטנטונת מתקשים לבצע סדרים בסיסיים מאוד עבור תחבורה הקושרים בעיות הסברה והוראות משתמש ידידותיות לכלל הציבור , בדיוק כמו ברשת, שם הצרכנים מכל המינים וכל הגילאים.

לאחרונה יצא לי לא מעט להשתמש בשירות תחבורה של רכבת ישראל. בתור אחד ששולט בתחנות וקווי המטרו במנהטן, לונדון ופריז וניווט עם מפות שטח למיניהן אני די מתקשה לקרוא את מטריצת מועדי הקווים הרצויים. מנקודה A ל B. באף תחנה מאלה שביקרתי בהן לא מוקמו מסכים בולטים, ברורים, במקומות הנכונים אשר יהיו מובנים וישרתו את הנוסעים בצורה הכי ידידותית והכי מהירה. אם נעמוד לחצי דקה בנקודה נבחרת בתחנת הרכבת נוכל לראות את כמות האנשים החולפת על פנינו ב 10 שניות. על כך אף אחד לא יתווכח, צרכני תחבורה ורכבת בפרט הם אנשים ממהרים עד מאוד ב 99.9% אחוז מהמקרים. אם כן למה הכל כה מסורבל. למה דברים לא בנויים באופן זורם, שינייד במהירות האפשרית כל נוסע אל היעד שלו , כשהתמרורים, המסכים כל המידע שעליו לצרוך בדרך לרציף כדי שבסופו של דבר הוא יוכל להגיע לתחנה הנכונה בדרכו ליעד שלו, במהירות האפשרית.

עוד בעיה של הוראות שימוש, או הסברה לקויה היא ההשקה המוזרה של ה תל-אופן. אין סוף כתבות וסרטי youtube משוחררים לאחרונה על הפלא החדש, רעיון מדליק ומלהיב שאמור לפתור את בעיות התחבורה בעיר, המצביע על חשיבה חדשנית ומתקדמת של עיריית תל אביב. ואם בישראל אז מי אם לא תל אביב היא העיר הנכונה ליישם את השירות הירוק, הכל כך נכון הזה. אבל אם תעצרו ברחוב היום עשרה אנשים ותשאלו אותם כיצד מתומחר השימוש באופניים ועל פי אילו קריטריונים שהם הדבר המרכזי בכל הסיפור הזה (לגרום לאנשים לרדת מהמכוניות, לעודד שימוש ברכבות ולהפוך את העיר לנוחה ולירוקה יותר) נגלה פערים גדולים מאוד. אחראי לכך מערך ההסברה או מדריך המשתמש לעניין.

אני שמעתי שמועה שמדובר בכלל באופניים שהם גם חשמליים. מי יודע.

"לשכור זה אפילו משתלם יותר מלהחזיק זוג אופניים משלכם. פשוט ניגשים לאחת מתחנות 'תל-אופן' הפזורות בכל רחבי העיר, שוכרים אופניים, רוכבים לאן שרוצים בעיר ומחזירים את האופניים לכל תחנת 'תל אופן' כדי שיהיו מוכנים לרוכבים הבאים.
האופניים של 'תל אופן' זמינים עבורכם 24 שעות ביממה, כל השנה, בשירות עצמי. אין צורך להזמין מראש פשוט מחליטים, ולוקחים. זה עד כדי כך פשוט." - כך מופיע בעמודי ההסברה הרישמיים.

אז כמה שאלות מתבקשות עבור השירות שעתיד לפתור בעיות תחבורה בעיר:

האם על הרוכב להחזיר את האופניים לאותה הנקודה בה הוא שכר אותם?

האם לאופניים יש מצב חשמלי?

מה קורה במצב של תקר בין תחנה לתחנה?

האם יש שירות נייד לתקלות באמצע הדרך?

אם כן באיזה צורה?

האם מלבד התמחור השעתי/יומי מהרגע שנשכרו האופניים יש נו תשלום הכרחי שהוא דמי מנוי או שמא אני יכול בכל מקרה לשכור את שירותי האופניים רק כשאני צריך לפי שעה?

על שאלות כאלה שאני בטוח שלא מעט אנשים יסכימו איתי יש לענות תשובות פשוטות, ברורות בהסברה על מנת שהשקת שירות יעיל ומתבקש כזה לא תפספס את קהל היעד שלה. תחבורה ירוקה לכולנו!

בגמר צריך ש ברצלונה תפסיד, בשביל הכדורגל...

2011-05-04T15:16:00.005+03:00

לא האמנתי שהגעתי למצב בו אני צופה בחצי גמר ליגת האלופות, סופר קלאסיקו רביעי ברציפות בין ריאל מדריד לבין ברצלונה והקהל שואג ומריע "אולה!" על כל פס שמעבירים השחקנים של ברצלונה מבלי שאף שחקן של ריאל מדריד מהיר ככל שיהיה יפריע להם. כשאני רואה את זה קורה במשחק השני במעמד הזה אני יודע שמשהו כאן לא בסדר. שמשהו כאן לא נכון.

מפעלים כליגת האלופות קמו בשביל המעמדים האלה, בשביל הדרמות הבלתי נישכחות כמו הניצחונות של מנצ'סטר יונייטד ב 99, הזכייה של ליברפול בטורקיה והגמר המפורסם בין היונייטד לצ'לסי במוסקבה שהוכרע בהחטאת הפנדל המפורסמת של ג'ון טרי שגמר לאברהם גרנט את הסיפור במועדון. הרשימה עוד ארוכה. לא מעט שאלות עולות בהתחשב בעובדה שמדובר בסופר קלאסיקו בו משתתפות הקבוצה הטובה כרגע בעולם(ועל זה אין וויכוח) והקבוצה מהשלישייה הראשונה. מדוע זה צורם , מרגיז, מאכזב ובעיקר מתסכל כל כך.

כך צריכה להראות ליגת האלופות (הדרמה הגדולה בגול המכריע של אולה גונר סולשאר -גמר 99 בין יונייטד לבאיירן מינכן)

הטיקי טקה כפי שמכנים הפרשנים המשתפכים ברחבי העולם את השיטה של כדורגל בנגיעה אחת שמשחקת ברצלונה הוא עניין מרהיב עיין ומשקף רמת דיוק, מחשבה ותאום פנומנלית כשלעצמה. הקטלונים הגיעו לשליטה בשיטה הזאת לרמה בלתי נתפסת. יש להריע ולהעריך לכל אחד ואחד מהשחקנים במבנה הקבוצתי הזה. מדני אלבס עד למאסטרו מסי שמגלה יכולת סופר על רק כשהוא משחק במדי הקבוצה הזאת (ולא בנבחרת). על פניו כל אוהד כדורגל צריך לשמוח כי הוא זכה לראות את מי שמתוארת כקבוצת הכדורגל הטובה בכל הזמנים, קוטפת עוד תואר ועוד תואר, אהובה כל כך בעולם ובארצנו הקטנטונת כמעט בנקר אצל כל ילדון שמחק בקבוצת האפרוחים המקומית. אך משהו בכל זאת מפריע כאן, אחרת איך אפשר להסביר שעם הזמן הולכת וגדלה האסכולה שטוענת שברצלונה לא טובה לכדורגל, שהיא הורסת את המפעלים, יש כאלה שירחיקו לכת עד כדי אי יכולת לצפות במשחקיה בשל סלידה הולכת וגוברת לקונצנזוס כל כך רכב עבור קבוצה אי פעם.

על היכולות והשערים המרהיבים שהיא כובשת אין וויכוח גם מצד הסולדים. החטא של ברצלונה הוא במושלמות. כשברצלונה עולה על המגרש אנחנו לא שואלים את עצמנו אם היא תנצח היום או לא, אלא בכמה זה יגמר לטובתה. זאת כבר פגיעה במטרת המשחק, להעניק משחק כדורגל בו יש סיכוי לשתי הקבוצות לזכות בו ושהטובה תנצח. קסמו של הכדורגל הוא בכך שיש הפתעות והכל יכול לקרות בו. יש הרגשה שברצלונה כבר לא יכולה להפתיע אותנו. היא כמובן תנצח וזה מוציא את כל העניין מליגת האלופות, מהמרוץ לליגה בספרד (על אף הפסד בגמר ליגת האלופות שנה שעברה לאינטר וגביע הליגה לריאל). תוסיפו לזה מעמידי פנים כאלבס, מסצ'ראנו וחבריו והבכי הזה לשופטים על כל נגיע בסרוך של צ'אבי או מסי שבמצב היום בקונצנזוס לא מותיר לשופטים ברירה אלה לישרוק לעברות שלא היו, לפסול שערים חוקיים כנגדם ולהרחיק בגללם שחקני יריבות במצבים תמוההים (תשאלו את ריאל וצ'לסי).

אז הפסים על המגרש יפים מאוד וכך בכלל צורת המשחק, על אף שאני אוהב דברים יפים הייתי מעדיף לראות להקת בלט בהפגנת תנועה מושלמת על פני המפגנים של ברצלונה. כי בדורנו גם את הגיבורים שלנו אנחנו אוהבים לא מושלמים, פגיעים ומרגשים. וברצלונה לא כזאת.

לא אוהבים לראות שחקנים מיואשים (קארבליו מאבד תקווה מול ברצלונה)

הערב יעלו באולד טראפורד השדים האדומים ממנצ'סטר על כר הדשא בתאטרון החלומות למשחק השני בחצי גמר ליגת האלופות למה שנראה כמו העפלה בטוחה של היונייטד לגמר בוומבלי מול ברצלונה. מה שיפגיש בין הקבוצה הטובה ביותר לבין הקבוצה היעילה ביותר בארופה, המופע של ברצלונה לעומת הכדורגל הלא מבריק אך קבוצתי ויעיל מלא הנשמה של יונייטד. בגמר בוומבלי אני אאחל שהכדורגל ינצח ובמצב היום שבו ברצלונה היא מוצר מושלם מדי, צפוי מדי. הכדורגל צריך שהיא תפסיד.

טווילייט סינגרס שרים שיר ערש לתל אביב

2011-04-17T10:44:00.048+03:00

את גרג דולי מה טווילייט סינגרס שמעתי לראשונה באוזניות הווקמן של יוני,חבר מהצוות שלי בצבא. "אתה חייב לשמוע את אפגן וויגז, הם מעולים!" הוא חזר ואמר. עברו השנים ושכחתי קצת מדולי. הפעם הבאה שבה נתקלתי בו היתה במקרה. נכנסתי לחנות הדיסקים בכוונה לרכוש אלבום של Death In Vegas והמוכר דחף לי ליד את הבכורה של טוויליט סינגרס. "אתה חייב לשמוע את זה!" הוא אמר. "מי אלה?" שאלתי. "זה ההרכב החדש של גרג דולי, מדהים!". דווקא בשיחות טראש כאלה אני משתכנע. מבין שני האלבומים האלה באותו יום דווקא האקראית הייתה החשובה. מאז דולי לוקח אותי מאלבום לאלבום למעמקי הנפש, לשיאים רוחניים של תהומות וגבהים. הכתיבה הלא מרוסנת, הלא מסוננת שלו המהולה בכנות תהומית, סקסית והקול שחורט עצמו על הדמיון ועל האוזניים אינו משאיר ברירה. דולי דואג להתחמש בהרכב רוקיסטי משובח כשיחד הם בונים ומשחררים קירות של ענקיים של סאונד מבלי לאבד את הנשמה המלודית והוירטואוזיות של כינורות, פסנתר, בס וגיטרות בסינרגיה מופלאה.

מלאכים שרים שיר ערש לתל אביב, צילום:דרור נחום

טווילייט סינגרס הגיעו כבר פעמיים לישראל ופעמיים פספסתי אותם מסיבות שונות מספיק חשובות. הפעם לא יכולתי שלא לשריין מראש את התאריך ולהתארגן לוגיסטית לאירוע. ה 16.04.11 התאריך של ההופעה הראשונה מבין שתי הופעות רצופות נבחר. דולי והחברים עלו לבמה ברדינג 3 בנמל תל אביב. עמדנו שם אמש ממתינים שהקהל יגיע. היו שמועות על מכירת כרטיסים דלה ומי שהקדים נראה מודאג. אולי זה מסביר את השעה המאוחרת יחסית לעלייה לבמה. אך ב חמישה לאחת עשרה כשה טווילייט סינגרס עלו לבמה היה רדינג 3 מלא מספיק כדי לספק אווירה מושלמת למה שהתגלה כמופע קסום. דולי שנראה בכושר מצויין ומצב רוח מצויין עוד יותר התגלגל על הבמה בקלילות מהפסנתר לגיטרה קורץ לקהל, מפלרטט איתו יוצר אם כל אחד ואחד קשר עיין וגולש לתוכו אט אט, מרצועה לרצועה עם פתיחים מתחכמים כמו "אנודר בריק אין דה וול" של ווטרס והפינק פלויד (שנמצאים בתחתית הסולם באהדה בארצנו הקטנטונת כרגע), אפילו קניה ווסט הצטרף למסיבה.

קירות של סאונד, צילום:דרור נחום

הלהקה היתה כמרקחה, אף אחד לא הולך לאיבוד על הבמה ואיזה עוצמה זה נתן אמש על הבמה במועדון רדינג3! שעתיים הגלים סביב געשו, נרגעו, גאו וחזרו לשפל כשהמנצח דולי לא עוצר! אחרי ההדרן נשלחנו הביתה עם ממברנות רועדות כאקו של ההופעה שהסתיימה הרגע. כל כך חזקות שהמשיכו גם אל תוך החלומות בלילה כשהם שרים לנו שירי ערש לפני השינה. דולי והחברים עולים הערב להופעה שנייה ואחרונה בטור הנוכחי. לא תכננתי אבל אני לא אפספס גם הזדמנות שנייה, אני אהיה שם הערב. עשו לעצמכם טובה וקנו לכם מתנה לחג, כרטיס להופעה של ה טווילייט סינגרס.

17.4.2011
לא יכולתי להתאפק, זה משך אותי כלחש מכושף במהלך היום, אני חייב לראות גם את ההופעה השנייה. הלילה עלו שוב הסינגרס להופעה בערב השני ברציפות והאחרונה בסיבוב הנוכחי שלהם שמנה 25 הופעות באירופה. ומי היה מאמין כמי שהיה בראשונה ונהנה מכל רגע הח'ברה נתנו הופעה עוד יותר טובה מהערב קודם! דולי התפוצץ על הבמה וכבש כמצביא רעב את הקהל ללא פשרות עם setlist מחוזק יותר, נכון יותר הקהל הרגיש את זה באנרגייה של הלהקה שהייתה פשוט אטומית על הבמה. אפילו סקוט פורד הבססית הקפוא נראה נשחף ומחובר לפיצוץ האנרגטי ויחד עם דולי כבש את כולם. כדאי לבדוק מי אחראי על ההפקה הזאת נטולת יחסי הציבור. היה בה משהו מאוד לא מובן גם כמו למשל מי הוא הסאונדמן שנבחר למשימה. הסאונד היה נוראי, לא מעט יצאו חרשים מהערב אתמול.

הסט ליסט מהערב השני והאחרון בטור

בערב השני שינתה הלהקה את רשימת השירים במופע. דולי גם החליף את פתיחת השירים שהיו קאברים בערב הקודם עם פתיחים לשירים חדשים. נכנס גם when the doves cry של פרינס בקלילות הגיונית זורמת. מההפתעות שהכינו לנו הטוויליט סינגרס וניגנו בשני הערבים הייתה גרסת כיסוי לשיר של קניה ווסט all in the lights בו הוא מתיישב על הפסנתר ומעניק ביצוע קסום לשיר שנשמע פתאום כל כך שלו.

הלהקה עלתה להדרן ואחריו ירדה מהבמה, אבל אף אחד מהקהל לא רצה הביתה. האפשרות לינוק עוד רגע מהחוויה הזאת היתה הכרחית. לא כל יום אתה נתקל בהרכב רוק מהודק כל כך , מצטיין כל כך עם טונות של כריזמה ותשוקה למוסיקה כמו ה טווילייט סינגרס וכשהם עלו להדרן השני אפשר היה לראות שהם נהנים לא פחות מהקהל, שהם מודעים לרגע הקסום הזה.
זאת הייתה הפעם השנייה בטור הזה שהם עולים להדרן שני. הראשון היה בפראג. כשהלהקה ירדה סופית מהבמה דולי הודה לקהל "היה לי כבוד גדול להופיע בפניכם שני ערבים ברצפות" ומי שמכיר אותו יודע שדולי הוא לא טיפוס מתחנף. למחרת כתב סקוט פורד הבסיסת של הלהקה בחשבון הטוויטר שלו "תודה לך תל אביב, ההופעה האהובה עלי בסיבוב ההופעות..."

הציוץ מחשבון הטוויטר של סקוט פורד

מפלצת אורבנית

2011-04-15T21:32:00.000+03:00

מגדלי U כפי שנראה ממתחם G צילום:אמיר אסייס

היום הזדמן לי לבקר במתחם G ליד מגדלי U שבתל אביב. זה אמנם נשמע כמו ביקור בתחנת חלל על הירח או כוכב לכת מרוחק אחר אבל זה כאן, אצלינו מתחת לאף בתל אביב, על גדות נתביב איילון צומח לנו לגובה מפלצת אורבנית מרקיעת שחקים. 1,900,000 ש"ח לדירת 2.5 חדרים. מעניין כמה עולה שם וועד בית ותחזוקה. כנראה כמה אלפים.

מתכונן ללילה קסום מחר עם ה Twilight singers. מקווה שדולי והחברים מכינים לנו ארוחה מצופה באבק כוכבים.

לילה טוב.

מפגש שבט שטיינמץ והפינלה של Lcd soundsystem

2011-04-05T10:35:00.007+03:00

כמידי שנה שבט שטיינמץ נאסף לבילוי משותף בסוף שבוע. השנה נבחר "יד השמונה" לארח את המפגש המשפחתי במזג אוויר מושלם ובנוף ירוק ופסטורלי תחת הסלוגן הנבחר "רבקה אהיים". נפגשנו לפיקניק מאורגן היטב בעין חמד, בפארק היחיד בארץ שהוא נגיש ונבנה בצורה מותאמת לנכים. המשכנו לפעילויות ביד השמונה שכללו מצגות בסגנון Ted , ארוחת ערב, שירה בציבור וצפייה משותפת בסרט. למחרת יצאנו ל"המרוץ לשטיינמצון" שנערך בגן התנכ"י, כשהתחלקנו לקבוצות ויצנו לפענח את החידות ולבצע את המשימות שהצוות המארגן הכין למופת מראש (היו גם משימות לקטנטנים).

הקבוצה הירוקה עומדת במשימת "איין אנד צוונציק" במרוץ לשטיינמצון

הקרב היה צמוד כשלתחנה האחרונה הגיעו שתי קבוצות המחפשות אחר המפתח הנכון מתוך 11 מפתחות שהיו פזורים בגן שיפתח את תיבת הפרס. בניסיון השלישי הוכרז המנצח. אחרי ארוחת צהריים כיד המלך באבו גוש התאספנו לחלק האחרון בתכנית , להצגות. כל בית אב הכין מערכון המבוסס על סיפור מההווי המשפחתי והתוצאות היו משעשעות להפליא ומושקעות. האקורד האחרון נוגן בתמונה המשפחתית המסורתית וחזרנו הביתה שבעים, מרוצים ובעיקר כמהים למפגש בשנה הבאה.

הלוז המלא של המפגש

ב 96 כשהוא מסיים סיבוב הופעות לא מוצלח, הגיע ג'יימס מרפי לתובנה שהוא לעולם לא "יעשה את זה". יצליח ככוכב רוק והוא פנה לעבודות מאחורי הקלעים של הבמה כטכנאי ואיש סאונד בניו יורק. שם הוא הכיר את המתופף פאט מהוני ויחד הם הקימו את מה שהשפיע והצליח כל כך, .Lcd Soundsystem אחת הלהקות החשובות, המסקרנות והאהובות ביותר בזמננו.

לפני מספר ימים, בשני לאפריל היא עלתה במדיסון סקוואר גארדן להופעה בלתי נשכחת, אחרונה בהחלט והלכה לעולמה כשהיא בשיאה. ג'יימס מרפי וחבריו החליטו כי הגיע הזמן לסיים את חייה של הלהקה כשהיא ממצה לטענתם את קצה גבול היכולת שלה. אם תשאלו את המעריצים ומבקרים רבים הם יאמרו שהוא טועה אבל איך אפשר להתווכח עם אחד האומנים המשפיעים והחשובים בדורינו. הלהקה היתה השנה גם בביקור בישראל בפסטיבל הייניקן והשאירה זיכרון מתוק מהרכב שהגיע לכאן בשיאו ובסיבוב האחרון שלו.

אני בטוח שעוד נשמע מג'יימס מרפי בצורה זאת או אחרת. מי שמוסיקה זורמת בגופו לא יכול לברוח ממנה לנצח.

Daily Drive

2011-03-27T23:37:00.001+02:00

מדי בוקר אני יוצא ל daily drive שלי. יש את שלב הפקקים של כביש חמש בדרך כלל, כשאני נידרש לשיא הריכוז שמא יפגש פגוש אל פגוש או אף גרוע יותר "פגושה" מאחור. כשאני מגיע לגלילות נפתחים שערי גן עדן והנסיעה ממלון מנדרין דרך ל' לאבן גבירול היא אחד הרגעים השלווים והמשחררים בבוקר לפני ההגעה למשרד. הלחנתי את הנעימה הזאת "Daily D" שמאוד מתאימה לדקות האלה.

Strange Days אינדיד- תקווה

2011-03-25T22:15:00.002+02:00

Strange days אינדיד. תקופה לא פשוטה עוטפת אותנו. כשאני אומר אותנו זה את כל תושבי הכוכב הזה. רעש האדמה בניו זילנד, הצונמי ביפן שמעמיד אותה בפני אתגרים חדשים וסכנות חדשות נושננות של קרינה רדיואקטיבית וחשש לאסון גרעיני. ובשלולית הקטנה שלנו, נשיא לשעבר שהורשע וגזר הדין שולח אותו ל 7 שנים בכלא בין פושעים משפל המדרגה, לבור העמוק ביותר שאדם שנסק למעמד כזה יכול להגיע. גהנום עלי אדמות והוא פה בארץ. הרצח של המשפחה באיתמר, מתקפות הגראדים (מישהו זוכר את הטיל ההוא "קאסאם"?!") על באר שבע, אשקלון, אשדוד ואוטוטו בראשון לציון. שעון החול של המטרה תל אביב הולך ואוזל ואני מבטיח לכם שמה שיפגע בה יהיה כבר סקאד ולא גראד. מספסל הלימודים בכיתה ד' הכל נראה בזמנו איתן, עובדתי משהו. ועכשיו הכל משתנה לנגד עיננו, שום דבר לא בטוח, כל מה שאנחנו מכירים, כל מה שמרכיב תפיסתית את ההשקפה משתנה. העולם הערבי משתנה מקיצון לקיצון ואיומים חדשים נרקמים אט אט מסביבנו שמחייבים תפילה חדשה, תקווה חדשה שקשה מאוד לפתח במיוחד כשמדינה שלמה קורסת לתוך בור שהיא כורה לעצמה. דוח מבקר המדינה מזהיר עקב מחדלי ממשלות ישראל בטיפול והערכות לרעידת האדמה שהמומחים מבטיחים לנו שתבוא, 16,000, 18,000 קורבנות ובתי חולים שלמים שלא יעמדו ברעש. תקופה קשה אני אומר ומי יודע מה עוד יש לפנינו. אתה מביט בעיניה של בתך ואתה רוצה להקרין לתוכה אור, אור לתקווה. ניתקלתי השבוע בסיפור בבל מקומי. זה הפתיע אותי כמו שריתק אותי. דיברנו בשפה אחת, בעברית כמו שכל אחד פה מבין אותה וכל אחד בחר להבין את זה בדרך שלו, כמו שנח לו, כמו שמשרת אותו, כמו שמסבך אותו. לא מדובר בחברים, מדובר בבני אדם שנראה כי בחרו לא להבין, בחרו לא לקבל, לא להיפתח לא לרצות להגיע לנחלהת, להבנה. אי הבנות וכניסה והכנסה לנישות הם האויב הכי גדול של החברה. אם בתוכנו אנו נוהגים כך ביננו, אז איך אנחנו רוצים לשבת על שולחן המשא ומתן ולפתור בעיות עם השכנים שלנו שבכלל דוברים שפה אחרת. שלום חנוך שר "אל תקרא לי עם" ואולי הוא הכי צודק, אולי גם אחרי כל כך הרבה שנים לא הצלחנו להתמזג, להתערבב יחדיו וליצור מרקם חדש, אחר, של עם. אולי אנחנו עדיין כל כך שונים עם פערים כל כך גדולים וזה לא יקרה. אני מסתכל בחדר המדרגות, ברחוב, על הכביש, בפקק, בעיר ובעבודה ורואה הכל מהכל. אושר, ייאוש, עליבות, גאווה, הרבה שחיתות, השגיות, בושה, אכזבה הכל מהכל אך מה שחסר ואני כבר לא רואה היא התקווה. כבר אין תקווה ברחובות, במגדלים ואני דואג. כל כך דואג. אני מסתכל לדור החדש שנולד רק לפני כמה שנים, מביט על הכתפיים שלו אם הוא יוכל, אם יהיה מסוגל לעמוד בזה, לא לקרוס תחת העול שנשאיר לו. אני מתבייש, מתבייש בהיסטוריה, במה שהוביל אותנו לכאן ומה שעשינו מזה. ראיתי דברים מאוד קשים, דברים לא מובנים, לא הגיוניים במקומות חשוכים, רחוקים וקרובים גם של כאב וגם של אושר כשהחושך עובר לאור, כשהשקט הוא אותו אחד שמציל אותך מהבור של השפה של אי ההבנה והקושי, הקושי להבין היכולת לסלוח. העולם כמרקחת מדיה אחת גדולה. החדות הם אנחנו ונראה שהיום אנחנו כבר החדשות. עושים אותם בכל שיחה בכל פעולה. מייצרים חדשות. עוד ועוד חדשות. וכלום לא חדש, רק חדיש. מרוץ מטורף ואף אחד לא רוצה לרדת.

כולנו עומדים בתור לחטוף את המכה הבאה, כי כל מה שאנחנו יודעים זה לישרוד...מלחמות.

מחר אולי יהיה טוב יותר... ואל תגידו לי "תהיה אופטימי".

לילה טוב

Israel 5 minutes stop for Gilad shalit

2011-03-15T11:21:00.002+02:00

בדיוק בשעה 11:00 ישראל עצרה היום מלכת. יוזמה אזרחית לחלוטין, הפגנת מודעות חברתית ובעיקר מחאה. מחאה על אי החזרתו של לוחם משורותינו, אחד מבנינו היושב כבר אלף שבע מאות עשרים ושלושה ימים בשבי. גם באבן גבירול באיזור בית וואלה! התנועה עצרה מלכת ועשרות יצאו לרחובות.

ספרי ילדות אהובים ביותר Books!

2011-02-23T14:41:00.010+02:00

ספרים רבותיי, ספרים!
בעקבות סרטון "המופע 97" שמנהל ידידי זיו קיטרו בערוץ ה You Tube שלו בו הוא בחר את חמשת הספרים האהובים עליו (לא בהכרח הטובים ביותר) הוא הצליח לרגש אותי מאוד.מצאתי את עצמי חוזר ומדפדף אחורה בזמן, להיזכר בספרי ילדות שלי. לימים בו חלקתי חדר עם אחותי שרון הקטנה ממני ב 3 שנים (שלא ממש התעניינה אז בספרים כדבריה) כשכל מה שהיה לנו בחדר זה טייפ קסטות (או קלטות בעברית תקינה) וקיר שכולו ספריה אחת גדולה ומלאה של ספרים שכלל בין השאר אנציקלופדיות, מהעברית עד בריטניקה לנוער. מספרי פסיכולוגיה עד לספרי המצביאים הגדולים בהיסטוריה של מדינת ישראל. משה דיין, אריק שרון, בר לב ורבים נוספים. ביוגרפיה מלאה של ארץ ישראל והמיתוסים שלה. אני זוכר בברור את היום בו העזתי וטיפסתי מעלה, גבוהה כדי לנסות ולשלוף את הספר על העלמותה של הצוללת דקר. הסקרנות בשנים האלה בערה בי. בדיעבד כשאני חושב על זה היו שם על המדף גם ספרים מצחיקים. למשל "ספר הבדיחות המלא" שלא הצחיק בכלל או "על כל שאלה תשובה". התיאבון לצלול עם ספר ביד עם הפנים לתקרה והרעב לאבד את תחושת ארבעת הקירות שסוגרים עליך ואת נוכחותה של אחות קטנה ולהפליג במחוזות הדמיון עם דמויות מרתקות, עם סיפורים מסתוריים וחידות שיש לפתור. "החמישייה הסודית", "השביעייה הסודית", "סיפורי האחים גרים", "חסמבה" הסדרה שאינה נגמרת ותופסת מקום על המדפים כיותר מאינציקלופדיה היו החברים הכי טובים שלי, של תיאטרון החלומות, תיאטרון המוח והדמיון שלי. כשהיה קר, חשוך ותחושות בדידות שמלוות כל ילד בגילאים האלה זאת הייתה הבריחה.
אך מעל כל הספרים הרבים, "המכשפה וארון הבגדים" וכל "דברי ימי נרניה" ושרי הטבעות היו כמה ספרים אהובים במיוחד. חלוצים ראשונים במוחי שפרצו סחרים לבאים אחריהם ונתיבי דמיון בחלל הכה צמא, הכה רעב. נישמרה לכל אחד מהם פינה חמה מאוד מאוד עד היום בלב ואני מחכה לרגע בו אוכל לשבת ולספר אותם לפני השינה לבנות האבהות שלי, אלה ועלמה. אז החלטתי לשתף את כולכם באהבות הספרותיות שלי בגיל הרך ואשמח לשמוע על האהבות שלכם מהתקופה המרתקת, הדחוסה הזאת בשנות בית הספר היסודי.

להטוטי עברית מהאגדות "חצי גלימת מלכות"

ספרי ילדות היו לי בשפע אך האהוב עלי מכולם, הראשון להפליג איתו היה ספר יחיד ומיוחד במינו "חצי גלימת מלכות" –אגדות מאת שלומית כהן-אסיף שרקמה אוסף סיפורים על ארמון בו חיים מלכים טפשים ומלכים חכמים. שושלת המלכים לבית מוזי, הנסיכה נונה, סלבינוסו ונסיך שלא מאמין באגדות ועוד רבים אחרים. השפה המוקפדת, הגירוי על סף השקספיריות ריתקה אותי והציורים הייחודיים והמסוגננים שצייר אבנר כץ, נטעו זרעים קטנים של תמונות לדמיון שהשלים בעצמו סיפור סינמטי מלא בעצמו. אגדות עם משלים ונמשלים, עם מוסר השכל שלקחתי ותרגמתי בשנים האלה לכל מקום.

הביזאר הראשון

ממדף ספרי ילדות - הספר השני שחזרתי וקראתי אין ספור פעמים היה אוסף סיפורים מאת האחים גרים שאספה ותרגמה לעברית דבורה עומר "אגדות הארמון הקסום" שהכניס את אלמנט הפחד והקיצון לשעות הקריאה ולאימון תאטרון המוח שלי. מין "סליפי האלאו" לילדים. על זוג אחים שמשחקים ביער ומכשפת אגם שחוטפת אחד מהם, על עורבים שחורים ומיני דברים קסומים אחרים. ספר הביזאר הראשון שלי.

הישרדות ציונית מרתקת

הספר שהשפיע עלי יותר מכל וליותר שנים עד גיוסי הצבאי היה של אותה סופרת, דבורה עומר "צוללים קדימה!" על ילד שעלה בכוחות עצמו ממרוקו לארץ ישראל וגיוסו לצבא כשחלומו להיות צוללן בחיל הים הישראלי. הוא מגשים את החלום ובגדול כשהוא הופך להיות לוחם בקומנדו הימי ובסופו של דבר מקים משפחה למרות הקשיים והבעיות שהוא חווה בדרך בחברה המאוד "צברית" שמתארת אותה תקופה. ספר מרתק וציוני, שהשפיע עלי קשות ועל כוונותי להתגייס ולהיות לוחם בקומנדו הימי בדיוק כמו שחר, גיבור הספר.
שכחתי להזכיר כמובן את "הנסיך הקטן" אבל אותו כולכם בוודאי מכירים ואין צורך להרחיב.

מאיה ממליצה על ספר אהוב במיוחד מכל ספרי הילדות שלה "כל מה שהיה (אולי)וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדיו ולי ". בקרוב היא תספר כאן על חווית הקיראה שלה.

אלה ההמלצות ממדף ספרי ילדות.
אתם מוזמנים בשמחה לשתף אותי בשבלכם.

זמן Radiohead

2011-02-18T16:50:00.008+02:00

היום פי ג'יי הארווי בטח מסתובבת באיזה משרד חשוך כשמעונן בחוץ באנגליה האהובה כל כך. דווקא בשבוע שהיא השחררה אלבום מצויין כשהביקורות שיבחו עוד הרבה לפני שיצא. דווקא בשבוע בוא שיתפה באתר שלה הופעה בשידור ישיר לפני צאתו של Let England Shake היא היום לא מבינה איך זה קורה לה, איך עושים לה דבר כזה, איך גונבים לה את הספוט. עולם המוסיקה נמצא כבר תקופה לא קצרה במצב קריטי בו הוא נאבק על חייו כשכל מה שהכרנו בעבר כולל המודלים השיווקיים שלו קרסו יחד עם חברות התקליטים. בשבת שעברה הודיעו בצד מפתיע וללא כל שמועות מוקדמות ושיחרורי רמזים יחצניים כפי שנהוג לעשות בדרך כלל לקראת שיחרור יצירה מוסיקלית הודיעה הלהקה המוערכת בעולם Radiohead כי היא עומדת לשחרר תוך שבוע אלבום חדש עם אופציה לרכישה מוקדמת מהאתר שלה ברגע שחרור האלבום שתוכנן לצאת מחר, יום שבת ה 19.02.11.

היום בצהריים שוחרר הסינגל הראשון מתוך האלבום מלווה בווידאו קליפ. אף אחד עוד לא צפה שתוך שעה תודיע הלהקה על שיחרור מוקדם יותר של האלבום מהתאריך המתוכנן. רדיוהד כהרכב ניסיוני עושה ניסויים אמיצים בכל מה שקשור להוצאת אלבומים והם משתמשים במדיה ובעיקר באינטרנט ככלי חשוב לייצר באז ולהגיע לקהל בדרכים ישירות ומפתיעות. הבאז שתום יורק וחבריו ייצרו בשבוע האחרון והיום (יום שישי ה18.02.11) הסיטו בקלות יתר את הספוט מכל מה שקרה בשבוע האחרון בעולם המוסיקה (כולל את האלבום החדש המעולה של ה twilight singers) . האלבום כולל 8 שירים בלבד, אולי מדובר בעוד צעד אחד של Radiohead לפרק ולצאת מהמשבצת שאנחנו רגילים אליה המוגדרת כ "אלבום". ימים יגידו.

תום יורק נותן את הכל בקליפ הנקי של Radiohead - Lotus Flower

האזנה מוקדמת Exclusive Stream on the net

2011-02-09T13:44:00.003+02:00

מוסיקה היא סם, פסקול חיינו, חלק בלתי ניפרד מ יומן כתיבה. לקראת צאת שני אלבומים מיוצרים מאוד אהובים על כותב שורות אלה, שוחררו ברחבי הרשת אפשרויות להאזין לאלבומים במלואם ב live stream לפני ההשקה. הצעד הזה שהיה שמור עד לפני כמה שנים לאוזנם של חברות ההפצה של חברות התקליטים או חברות יחסי הציבור וכתבי מוסיקה, היום נפתח לאוזניהם של הקהל הרחב מבאוד מועד ולהתחיל באז ברשתות החברתיות עוד לפני צאת האלבום.

עטיפת Dynamite החדש של הטווילייט סינגרס

האלבום הכל כך מדובר של Pj Harvey - Let England Shake עוד לא יצא וכבר גורר מחמאות מכל עבר. הוא הוקלט כולו בכנסייה ואולי אף נתן את הפוש האחרון לקבלת פרס בארוע הקרוב של עיתון ה NME המוערך על תרומתה למוסיקה. אפשר להאזין לאלבום במלואו כאן.

לקראת בואם של ה Twilight Singers להופעות באפריל ברידינג 3, העלה המגזין SPIN את האלבום החדש של הלהקה שאמור לצאת בשבוע הבא להאזנה מוקדמת. אפשר להאזין לו כאן.

עוד Pj Hravey ב יומן כתיבה.

סגירת מעגל The Daily

2011-02-07T13:29:00.008+02:00

השבוע נסגרו כמה מעגלים בתחומים שונים ובתחום אחד כך טוען לפחות ה Dailyנפתח עידן חדש. במצריים תם עידן מובראק ואולי שמעון פרס יסופק הפעם כשנראה שאכן עומד להתפתח כאן מזרח תיכון חדש. ההפיכה העממית במצריים מרתקת, גם בפן התיקשורתי שלה. משלטון שיכול בלחיצת כפתור לנתק מדינה שלמה מהאינטרנט עד למערובות פוליטית חד משמעית של רשת אל ג'זירה שמשחקת פה תפקיד חשוב כנגד המשטר בעצם יכולתה להעביר בכל זאת תכנים מכוונים, מסיטי, המשרתים את מטרת מושכי החוטים מכיוון ידידינו אירן. מהיום ההפיכות לא יראו אותו דבר.

בעולם המוסיקה החליט ג'ק וויט להיפרד מוסיקלית ממג וויט ולפרק את הוויט סטרייפס אחת מלהקות הרוק הגדולות של דורינו, לפחות נמשיך לשמוע את הג'ק וויט בהרכבים אחרים כמו שהוא העושה כבר עכשיו, צפו לשיר חדש יחד עם מפיק העל דיינג'ר מאוס בקרוב. עדיין בעולם המוסיקה, גארי מור, גיטריסט העל נפח אתמול את נישמתו בבית מלון בספרד. גארי מור היה אחראי על קלאסיקות רבות כולל את "מדרגות פריסאיות" איתה הוא מקושר בעיקר. כחבר לשעבר בהרכב האירי הזזכור לטובה בהנהגתו של פיל ליינוט המנוח, זכור מור כגיטריסט הטוב ביותר בתקופה הטובה ביותר של הלהקה.

לפנות בוקר, קבוצת הפוטבול האהובה עלי ה גרין ביי פאקרס (איתה ביליתי מאות שעות במישחקים שלא הובילו שנים לסופר בול בשעות הקטנות של הלילה), סוף סוף ניצחו בסופר בול הראשון שלהם מאז הוביל אותם ברט פארב האגדי לנצחון ב 1996! המשחק רשם רגע שיא נוסף בו כריסטינה אגילרה ששרה את ההמנון האמריקאי בטקס הפתיחה פשוט התבלבלה במילים. יהיה מעניין לראות איך היא תתמודד עם העניין תקשורתת, עד היום היא קיבלה כבוד של אחת מהזמרות הגדולות בעשור האחרון.

ה Daily עיתון החדשות היומי הדיגיטלי המותאם לאייפד בו מעורבת גם אפל יצא ואחרי הבטחות חוזרות ונשנות לשנות את עולם העיתונות וצריכת החדשות הוא בעיקר מאכזב בגרסה הנוכחית בכל הקשור לרמה הטכנית. אחרי לא מעט דחיות של תאריכי ההשקה, ציפיתי מרופורט מרדוק לשחרר מוצר מוגמר, מרתק וחדשני. ההפתעה גדולה כשאת החוויה מכשיל דווקא עניין טכני שמלווה בזמן טעינה ממושך ובקריסת האפליקציה פעמים רבות. עם זאת נראה שהוא מספק חווית קריאה מהנה מאוד עם אפשרויות אינטראקטיביות מעניינות. אחת מהן היא האפשרות לראות תמונות ב-360 מעלות ולעמוד בכיכר המרכזית בקהיר וכמעט להרגיש כאילו אנחנו באמת שם, "כאילו". נראה ש רופורט וחבריו לא יספיקו להוציא עידכון גירסה שפותר את התקלות עד שיסתיימו השבועיים שבהם מאפשרים שימוש בעיתון בחינם מרגע ההשקה. המחיר יהיה 99 סנט לשבוע אח"כ מה שירתיע בטח לאור הביקורות הקשות שהעיתון סופג מקוראים חדשים לנסות את האפליקציה או את הבשורה החדשה כפי שנהגו לשווק אותו עד כה.

פרסומת ל Daily בשידור הסופרבול ה - 45

בשביל ה לב For The Heart

2011-01-24T16:40:00.001+02:00

בשבועיים האחרונים אני לא מוצא זמן לכתוב כאן בבלוג ב יומן כתיבה. אין לי סבלנות ואני מוצא את עצמי מגיע לשעות שאני בדרך כלל כותב בהם תשוש כמו שלא הייתי מעולם. עלי ועל משפחתי יושב ענן לאחרונה, אורח חדש שמביא איתו מצב להתמודדות שזר לנו. לאבא שלי למי שמכיר ולמי שעוד לא מכיר, סוג של איש המלבורו, ג'ון וויין, קלינט איסטווד מה שתבחרו יש עניין עם ה לב. בדיקה שגרתית הובילה לסדרה נוספת של בדיקות כששבוע שעבר מצאנו (אבא שלי והמשפחה) את עצמנו באיכילוב כשהוא ממתין לצנתור, אחרי שנים של חוסר התחשבות של עישון כבד ופעילות גופנית (שתיזקף במקרה המאוד ספציפי הזה לזכותו)שפגעה לאט לאט ב לב. המצב לא פשוט והוא עומד יום לפני ניתוח מעקפים באיכילוב. ה לב החליט שהוא לא יכול יותר , סגר את כל הדלתות והפקקים שנוצרו בגלל האין כניסה החלו לעקוף את החסימות בדרכים לא דרכים. כולנו די בשוק כולל אבא שלי שמסתובב כמו נמר בכלוב בקרקס שקוראים לו איכילוב, בהמתנה מורטת עצבים לניתוח לב. בימים האחרונים נשאבנו כולנו לחזק אחד את השני לתמוך ולהתכונן לניתוח. זה מוציא מפוקוס, זה גורר את המחשבות למקומות הכי תמימים וחשובים בחיים ובנפש (שהיא חלק חשוב מאוד ובלתי נפרד מאיך שאנו מבלים בחיים האלה). פתאום הכל נעצר. עלה ירוק אחרי טפטוף של גשם, צחוק או חיוך של ילד, זיכרון מתוק מהעבר כל הדברים הקטנים האלה פתאום ממיסים אותך, ה לב הרגיש, אתם יודעים. אתה שוב ילד, יוצא למסע שהוא סוג של בריחה, או בעצם חלק מההתמודדות עם המצב החדש, לקראת הניתוח.

אם יש דבר אחד טוב שיצא מכל הסיפור הזה מלבד הפיתרון הישיר שלו לבעיה שלשמה אנו מתכנסים מחר, היא המחשבה שאולי סוף סוף אחרי כל הזמן הזה, שנים רבות של תחנונים והבטחות אחרי הולדת הנכדות הראשונות שלו אלה ועלמה, אולי סוף סוף הוא יפסיק לעשן. וכן אני יודע שזאת לא אופציה ועדיין כתבתי "אולי" כי אחרי הכל מדובר באבא שלי, וג'ון ווין תמיד עשה מה שהוא רצה וניצח. דווקא במצב כזה, פה מתחת לענן הזה, במצב וברגע הכי קלישאתי הזה יש לי צורך לחגוג את החיים ואיך אפשר לחגוג בלי מוסיקה. בלי פסקול חיינו. בחרתי בוידאו של Amanda Palmer שהוא חלק מסדרה של סרטונים בפרוייקט ה "Who Killed Amanda Palmer".

לקטע קוראים Everybody's Gotta Live והוא מבוצע כמופע רחוב. מצאתי שזה קצת משפר את מצב הרוח בקצת לקראת מחר. הצטרפו בפזמון, בשביל ה לב.

המלצת משחק ל אייפד European War 2

2011-01-15T17:51:00.002+02:00

בדרך כלל אני מעדיף לשחק משחקים על האקס בוקס מאשר באייפון או על המחשב, אך הקסם של הiPad כה רב גוני שהייתי חייב להוריד מספר משחקים (angry birds לא היה אחד מהם, נמאס לי ממנו לפני תשעה חודשים כשסיימתי אותו). בפוסט האחרון ביומן כתיבה בסקירה ציינתי מספר אפליקציות משחק מוצלחות לילדים. הפעם נתקלתי במשחק ממכר ממדרגה ראשונה ומאוד מאוד מוצלח. מדובר ב"משחק לוח״ שנקרא European War 2. משחק אסטראטגיה המדמה קרבות היסטורים ממלחמת העולם הראשונה על מפת אירופה שנגמרת בטורקיה ולא ממשיכה מן הסתם לפלסטינה. השחקן יכול לבחור כל מדינה שיחפוץ, מגרמניה, בולגריה, רומניה ואיטליה. עד צרפת, שוודיה, אנגליה וטורקיה. את המשחק נתחיל עם שטח גאוגרפי בבעלות המדינה, עם כמות קטנה של חיילים ו/או טנקים וכמות קטנה של מזומנים בקופת המדינה לייצר כוחות נוספים ולבנות מבצרים חדשים לאורך השטחים. בהתאם למדינה ולצד שבחר השחקן, פרוסות המדינות על מפה לפי אוייבות שלך לבין חברות שלפעמים הן הראשונות שיתקפו אותך בהפתעה במשחק.

מפת אירופה ב European War 2

המטרה כמובן לכבוש שטחים ולחסל את האוייב על ידי הזזת כוחות שיכולות למנות סוללות תותחים, פנזרים או חיל רגלים. הקרבות מתנהלים על ידי הטלת קוביות ווירטואלית עם בונוסים במידה והכח שלך מונה גנרל או מרשל. יש כמובן אפשרות לזמן הפצצה אווירית נקודתית אך השימוש בה הוא היקר ביותר מכל הפעולות שמציע לך המשחק. בעזרת גרפיקה נהדרת שהולמת את המשחקים מהסוג הזה ( פה נכנס הזיכרון שלי למסע בתחילת שנות ה90 עם משחקי לוח פיזים כמו the hunt for red october ומאותה סידרה red storm rising) אנחנו מקבלים חווית משחק מרתקת וממכרת. אני לא יכול להפסיק לשחק במשחק הזה שמאפשר אף לשחק משחק חופשי ללא בחירה בקמפיין ארוך.
אני דרגתי אותו בחנות הiTunes ב חמישה כוכבים. אני ממליץ אותו לכל בעל iPad גם אם הוא אינו חובב משחקי אסטראטגיה. הוא עשוי היטב, יפה ומרתק. אני בטוח שתהנו לא פחות ממני.

עבודה פרקטית עם ה iPad חלק 2

2010-12-31T22:27:00.001+02:00

ביום האחרון של השנה האזרחית בוחר יומן כתיבה להעלות את החלק הראשון בסדרת הפוסטים הסוקרים את ה iPad ככלי לצרכי עבודה בסיסיים. ה iPad נחת אצלי ביום חמישי האחרון והגיע עם מספר אפליקציות בסיסי מאוד. מייל, אנשי קשר, אייפוד, יו טיוב, ווידאו. המכשיר כמובן קסום כפי שדווח בחודשים האחרונים במקומות בו הושק בעולם ואף בישראל מאנשים שהביאו אותו בעצמם מחו"ל. כשאחזתי בו בידי התחושה הייתה קצת מוזרה, שונה מכל מכשיר שיצא לי להחזיק אולם כשחשבתי על זה היא מאוד דומה לאייפון כשהוא ערום, רק הרבה יותר גדולה. הנדסת האנוש אינה מכוונת אותך איך להחזיק את ה iPad, אתה תחזיק אותו איך שנח לך. הגישה הזאת של אפל כפי שבראה את ה iPad היא כל התורה כולה. כשהושק לא היה ברור על איזה קטגורית מכשירים חדשה אפל מדברת. האם הוא אמור להחליף את המחשב, הלפ-טופ?!

האייפד והאח הגדול הפרו. לא מתחרים.

הבעיה נפתרה ברגע שה iPad הושק. חווית המשתמש של המשתמשים במכשירים לא השאירה ספק. לא מדובר במכשיר שאמור להחליף את המחשב או את האייפון (כן גם על זה דברו על אף ש ב iPad אין פלאפון). ה iPad הוא מכשיר נח, סקסי, מכוון אינטרנט ותקשורת בכלל (חברתית, אלקטרונית רק לא סולארית) והוא בעיקר מה שאתה המשתמש תעשה ממנו.

כפי שה iPad הגיע הרגשתי קצת חסר אונים. החלטתי לנסות לתרגם את השימושים היומיומיים שלי כפי שאני נוהג באייפון לאפליקציות וכך לחפש את הגרסאות שלהן ב iPad.

מאחר ומייל ויומן יש, התחלתי לארגן את תקשורת ה רשתות החברתיות. פייסבוק, טוויטר, מסינג'ר וכו'. האפליקצייה של twitter מהאייפון שלי היא מקבוצת אפליקציות האייפון שמתאימה גם ל iPad ומסומנת ב apps store עם הסימן + . לגבי פייסבוק, עד כתיבת שורות אלה, פייסבוק לא הוציאה גרסת iPad לאפליקציית האייפון המוצלחת שלה. הפתרון באפליקציה Friendly Plus For Ipad שעולה 99 סנט בלבד. לגבי מסינג'ר מצאתי פתרון חינמי מוצלח מאוד IM+ החינמית. לגבי תוכנות שיתוף הקבצים שיכולות לנייד קבצי וורד, pdf ומצגות ללא צורך באחסון על המכשיר עצמו ולניהול data base של מסמכים רחב יותר, מצאתי את התשובה ביישומים הנוכחיים שאני משתמש בהםגם במק ובאייפון. Evernote היתה הראשונה ואחרייה הורדה גם Dropbox. שתייהן חינמיות וסקירות נרחבות עבור יכולתן של השתיים אפשר למצוא ברשת בקלות. אפליקצייה נוספת שצירפתי לשתיים היא GoodReader שמסונכרנת עם ה dropbox ומאפשרת תצוגה מושלמת עבור קבצי pdf ואף מתן הערות ורישומים על גבי המסמך. עם יכולות מרשימות של יבוא בכל דרך של קבצים ואירגונם אפשר להסתפק בקבוצת הפתרונות הזאת כמתן מענה לניוד מסמכים והצגתם על הiPad.

...

בזמן שתקשרתי עם ה iPad משכתי את תשומת לב הבנות שלי. הפסקה בפעילות השותפת, הממוקדת להכשרת האייפד לצרכי עבודה היתה מתבקשת ואף מרעננת. חיפשתי כמה אפליקציות שהבנות שלי בנות השנתיים (ורבע) יוכלו להשתעשע בהם. סקרן אותי איך הן יגיבו למכשיר (ואם הוא ישרוד). Memo Animals היתה הראשונה. בעיקר כי היא היתה הכי פרקטית. משחק זיכרון פשוט, מרהיב ביופיו ומרתק כפי שנוכחתי עבור הקטנטנות שהחלו להלום במסך המגע שלא נשאר אדיש. חוויית הסאונד והתגמול שהוא מספק עבור כל הצלחה של השחקנים מעךה חיוך של סיפוק ואושר על הילד ולא פחות חשוב גם על פניו של ההורה. מומלץ.

ההורדה השנייה עבור הבנות היתה אפליקציית Toy Story של דיסני. השייכת לקטגוריית הספרים ובעלת אפשרות הקראת הסיפור בשילוב משחקים שונים המבוססים מגע ותנועה של ה iPad ועם חלק של אפשרויות צביעה של תמונות (החלק שעלמה הבת הקטנה שלי הכי אהבה).

עד כה, אחרי 24 שעות ראשונות עם ה iPad מצאתי את עצמי מאוהב ולא היחידי בבית. בשבוע הבא אנסה להיכנס יותר לעומק הפרקטיקה בעבודה שותפת.

...

הערב הוא האחרון בשנת 2010 האזרחית ומאחר שאני לא נוהג להסתכל אחורה אלא קדימה אני אוותר על סיכומי שנה למינהם ובחירת 10 ה... לשנה. אני כן אאחל לכולכם לשנה האזרחית החדשה שתהיה לכם שנה בריאה, משגשגת, עם ביטחון ומלאת השראה לחדש, ליצור ולהגשים. כמו שאפל עשתה עם ה iPad שלה.

HAPPY NEW YEAR 2011!

פרידה מ אבי כהן Avi Cohen

2010-12-29T17:03:00.027+02:00

יומן כתיבה נפרד היום מאגדה ומשתתף בצער המשפחה על פטירתו של אבי כהן ז"ל, בלם וקפטן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, סמל וספורטאי למופת.

14 בנובמבר 1956 - 29 בדצמבר 2010

...
כשהייתי בן 4, אבי כהן כבר היה כוכב במכבי תל אביב. אני זוכר את מכנסוני הפסים הצהובים על הרקע הכחול ששטפו את חנויות המדינה. אני נזכר כשאני לובש את המכנסיים ויורד לשכונה לעוד משחק כדורגל, עוצם את העיניים ומדמיין שאני אבי כהן. כל ילד רצה להיות אבי כהן, אפילו שייקה מהגשש היה אבי כהן כשלבש במערכון המפורסם את חולצת מכבי תל אביב עם הסיפרה 5 שלבש אבי, שהיה סמל לווינריות, מנהיג מלידה וקפטן מכבי תל אביב שהייתה אז הברצלונה של הליגה. האצילות, חכמת המשחק והשער המפורסם מול הפועל תל אביב הספיקו ליצור אגדה מקומית. מול עיננו צמח כוכב בקנה מידה כל כך גדול שלא הכרנו. המעבר לליברפול היה חלוצי וחסר תקדים באותה תקופה מה שהעצים אותו אף יותר וכל ילד שהסתובב ברחובות ,בשכונות, במגרשי הכדורגל המאולתרים ומגרשי החול בהם שיחקנו ונפצענו שיחק בחלום.
...

חלום אני אומר, המעקב בשבוע האחרון אחר מצבו של אבי החזיר אותי בזמן הרחק לתחילת שנות השמונים, ימי בית הספר. צילצול ההפסקה המכני מחריש האוזניים איתת על תחילתו של הקרב שהיה שמור למיני ארינה העשוייה בטון שאירחה את מגרש הכדורגל בבית ספרנו. מתוך שלושת הכיתות שהרכיבו שכבה, היתה יריבות ספורטיבית מרתקת בין הכיתה הראשונה שלנו לכיתה השנייה. היו גם משחקים שנקבעו אחרי שעות הלימודים בין שתי הכיתות, אלה לוו בהמתנה מורטת עצבים ומתח בשעות עד המשחק. דווקא על הנייר כפי שנוהגים פרשני הכדורגל לציין , הכיתה השנייה היתה חזקה הרבה יותר. בראשה עמד נועם, שחקן ילדים של הפועל תל אביב, קשר אולטימטיבי שניצח על יניב (השחקן המהיר בשכבה), גיא, יובל ועוד כמה חברים שיחד היו צריכים להביס אותנו בכל מפגש. בכיתה שלנו היה שחקן מקצועי אחד, תמיר ששיחק בזמנו במכבי יפו. הוא ללא ספק היה השחקן הטוב ביותר. הוא היה החלוץ שלנו , חלוץ קלאסי. אחד כזה שאתה יודע כשהכדור מגיע אליו ההתקפה מסתיימת באותו רגע בנסיון בעיטה מכל מצב. השחקנים לא אהבו לשחק איתו, הוא לא היה קבוצתי ונהג לצרוח על כל מי שהיה בסביבה (וחייבים להבין שהקול שלו עמד להתחלף).

השער המפורסם של אבי כהן בדרבי מול הפועל תל אביב, לבז'רנו לא היה סיכוי.

מעבר לתמיר, היה את רמי, גולן, דודי,ירון, שחר, דורון ואני. נחשבתי לשחקן אולי פחות טוב מתמיר אבל משום מה היחיד שהצליח לחבר יחד ולהנהיג את החבורה הזאת. וכשהחבורה הזאת היתה מתחברת היו קורים ניסים וקסמים על המגרש. למדתי המון מאבי כהן, קריאת המשחק שלו וההצטרפות להתקפה מאחור, התחברתי אליו בצורה טבעית. המנהיגות שלו והנוכחות שלו במגרש השאירה בי חותם. האמנתי ברוח הלחימה הזאת ובבטחון הזה כשראיתי אותו משחק. בכל משחק של הכיתה שלנו מול החבורה של נועם התחזקה והתגבשה אצלי ההבנה וההכרה בחשיבותו של המשחק הקבוצתי. היה חשוב להוציא את המקסימום מהיכולת של כל שחקן שיתרום מיכולתו ברגע הנכון, בזמן הנכון. היה יותר חשוב לנצח יחד מכל אינדיבידואל שהבריק. מצאתי את הקבוצה שגיבשנו מנצחת פעם אחר פעם את הקבוצה של נועם. לא הפסקתי לעודד ולדחוף את החברים שעלו לא פעם בחשש מ"לחטוף בראש". ועוד מהלך ועוד הקרבה ועוד נהרות זיעה ששפכנו על הבטונדות שם בקרית שרת הוכיחו את עצמם במשחק התאבדותי ממש. בסוף המשחקים נועם היה משתגע איך הם מפסידים לנו, לקבוצה החלשה יותר. אבל הסוד שלנו היה פשוט- קבוצתיות-זה הסיכוי היחיד. עלינו למגרש עם רוח לחימה, זקופים, עם אמונה, כל אחד מאתנו היה אבי כהן. ולמעט פעם או פעמיים בכל שנות היסודי הפסדנו להם. היה ברור מי הכיתה המנצחת בסיכום המפגשים. אך הדבר המוזר שהחיש יותר מכל את היכולת הקבוצתית החזקה שהיתה לנו שהיתה מעל כל יכולת של אינדיבידואל זה או אחר היה כשהרכיבו את נבחרת בית הספר לקראת אליפות בתי הספר בחולון. המורה להתעמלות הטיל על אבי נמני שהיה אז שמיניסט בביה"ס (ושחקן מכבי תל אביב בעצמו שנאסר עליו להשתתף). כשהוא בחר את השחקנים הוא העדיף את כמעט את כל שחקני הכיתה השניה ואת תמיר מהכיתה שלנו כשחקני שדה על פני. אותי הוא משום מה שלך לשער(כשנישרקו פנדלים תמיד החלפתי את השוער והשארתי לא מעט בועטים מתוסכלים). דבר שגרר לא מעט הרמת גבות ורכבת של ניחומים מצד חברים ויריבים למשחק שנהגתי לנצח. בסופה של העונה עלינו לגמר ולקחנו את אליפות חולון בכדורגל. עד היום כשאני חושב על השיעור הזה. עד כמה הקבוצתיות יכולה להרים שחקנים גבוהה יותר כשהיא טובה. היכולת להוציא את הטוב ביותר מהשחקנים שלידי עוצבה באותם שנים, במגרש הזה ונשארה עד היום במגרשי החובבים (הקריירה המקצוענית שלי נעצרה במחלוקת משפחתית מהותית שבין אדום לצהוב). והכל בהשראת אבי כהן.
...

המיני ארינה, מגרש הכדורגל בבית הספר "ניב" היום. צילם:אמיר אסייס

ליברפול מצדיעה לאבי כהן לפני המשחק באנפילד נגד וולבס למחרת

עבודה פרקטית עם ה iPad

2010-12-24T11:11:00.000+02:00

באיחור של עשרה חודשים הושק ה iPad סוף סוף בישראל, עם תג מחיר אטראקטיבי במיוחד ברשת idigital בעקבות השקת הדור השני שתתקיים בסביבות אפריל הקרוב וככל הנראה תכלול הוספה של מצלמה קידמית ואחורית ושינוי כלשהו במעבד. למרות אין ספור הסקירות והביקורות שנכתבו על המכשיר ישנם מספר נקודות שעדיין לא קיבלו ספוט ממוקד וברור שיכולים להכריע האם המכשיר יתאים לעסק שלכם או לא. לגבי יכולות המייל והיומן אין כלל ספק שהוא יעמוד במשימות בגבורה ובחן השמור רק למכשיר הייחודי הזה. בשבוע הבא, אתחיל בסקירת ה iPad תחת הכותרת:"פרקטיקה לעבודה" בסידרה של פוסטים. אבדוק את היכולות של ה iPad לשמש ככלי עבודה, כתחליף ללפ טופ המסורבל וכשגריר של המחשב המשרדי בשטח. אבחן את היכולות שלו להתמודד עם מסמכי וורד (חוזים, הצעות וכו') ומסמכי אקסל. יכולות העריכה בתחומים האלה על המכשיר הן תנאי הכרחי מהנקודה בה יסקר המכשיר והפתרונות המוצעים להתמודד אם וכאשר בעיות מהסוג הזה יצוצו.

הפרסומת האחרונה שהוציאה apple לאייפד

יום שישי אתם יודעים Good Friday

2010-12-17T23:38:00.002+02:00

היה היום יום מקסים. שמיים נקיים ושמש מחממת. הזדמנות מצויינת לתקן את נזקי הסערה. את כמויות החול ששתפו את הגינות ממזרח וצפון. הפרחים והעצים בתראומה, העלים נראים כמו גבינה שוויצרית ואני לא בטוח אם זה מברד או מהגשם החזק, אך המראות קשים. בצהריים אלה ועלמה חזרו מהגן עם חלות השבת שלהן, עטופות בנייר חום (אמקירן סטייל) פרי יצירתן כשהן מעוטרות מדבקות צבעוניות. הריח של הלחמים החמימים האלה הוא ללא ספק בחודשים האחרונים סימן ההכר ובואו החגיגי של היום השישי. הוא השלב הראשון במחול הריחות שעוטפים שוטפים יחד עם הבישול את קירות הבית שמשלימים המוסיקה שנכנסת לנשמה. זה יום שישי. חם, אוהב עם המשפחה, מי צריך יותר מזה.

...

לפני כמעט 20 שנה, עם רם שני, צילם: גיא שימשי

לפני כמעט 20 שנה ימי שישי היו שונים לגמרי. הם לוו בציפייה אחת ברורה ללילות שישי. הלילות בהן המתח היה באוויר, הלילות בהן יצאנו לג'ונגל, בלי לדעת היכן נסיים אותו או עם מי נסיים אותו. הריגוש הצעיר הזה של הנפש, ללא תנאים, ללא חוקים בכל הצורות והצבעים ששמור רק לצעירים. המסע היה אחר הפרתקאות אחר הדייט הנכון עם הבחורה, החברה הנכונה, שיכולה לגרום לך להרגיש חי, בכל רמח אבריך, בכל שנייה שעוברת באוויר הדחוס בינו לבינה, בכל טיפת אלכוהול שזורמת בינם. חוגגים את הניצחון, הקרב המנצח שמסיים את המערכה בחיפוש אחרי האושר, כל יום שישי, כל לילה שבין שישי לשבת וכל בוקר שבת כשאתה מוצא את בגדיך מעושנים ועם ריח שמהול במיקס של אלכוהול סקס וממתקים כשהאנגאובר דןפק לך שם מאחור ומזכיר לך בתמונות את מה שארע שעות לפני כן. את הריח של הבוקר המבוגר והמראה של אנשי בית הכנסת שממהרים והמבטים המודאגים כשהם רואים אותך אוסף את עצמך, מרושל, מנסה להסתדר עם חיוך ממזרי מתחת לרעמת השיער שמסתירה אישונים מורחבים, צעירים לנצח. הרגעים האלה שרופים, מוטבעים בזמן והם שמורים רק שם. מתאימים רק לנקודה ההיא בזמן כמו תמונה על קיר הנפש כמו מולקולה ייחודית עם אנרגיה מישלה שצצה כל פעם שחולף הזיכרון בראש. בשנים האלה שחלפו מאז אנחנו משתנים, כמו גם הריגושים שלנו, סדרי העדיפויות שלנו, האהבות שלנו והווידאו שהכי מזכיר לי את השנים התמימות האלה, את הסערה, האנרגיות ואוסף הריגושים האלה שזורמים בגוף הוא מופע של אישה אחת שמצליחה לתפוס את כל הדברים האלה בקליפ ללא משתתפים (חוץ ממנה כמובן), בשיר שהוא ציפור נפש (לא במובן העדין של המילה), האחת והיחידה pj harvey - good fortune.

מארק לאנגן ו איזובל קמפבל ב תל אביב היום בו המוסיקה ניצחה The Day The Music Won !

2010-12-15T12:27:00.002+02:00

הסערה חלפה, ואמש מארק לאנגן ואיזובל קמפבל הקסימו את תל אביב במופע ייחודי. ישנם כמה סוגים של מופעי מוסיקה, מופעי ישיבה, מופעי עמידה, מופעים רעשנים עם אנרגיות על סף אלימות ויש מופעים בהם החוויה מתרכזת בהקשבה למוסיקה. כל אחד מהסוגים מספק חוויה שונה ומוכרת. אמש מארק לאנגן ו איזובל קמפבל סיפקו לנו מופע מיוחד, מופע קסום, מוסיקה בשיאה.

מארק לאנגן עם איזובל קמפבל בתל אביב

אתחיל דווקא בביקורות של אתרי האינטרנט המובילים שהקדימו אותי בשעת בוקר בפרסום ביקורות על המופע. בלי להיכנס לביקורת על ביקורות היה משהו שמאוד הפריע לי כשקראתי את אחת מהן. הפתיח התייחס לעמידה בתור בקור שלפני המופע. בהמשך הביקורת התלונות של הכתב ככל הנראה השליכו על המופע כולו בקנטרנות יוצאת דופן. אני מסכים שחווית הערב לא מתחילה בדיוק כשהאומן עולה על הבמה. אני הגעתי ב 10 וחצי לבארבי, נכנסתי תוך חצי דקה כשהתור זורם במהירות. דווקא הקור שהיה בחוץ המחיש והעצים בצורה אפקטיבית את החמימות של הבארבי בעיצובו החדש יחסית. לי היה ברור שאני מגיע למופע מהסוג שמקשיבים בו, מהסוג שהמוזיקה עצמה היא כוכב הערב. כל מי שהגיע עם ציפיות אחרות לא מכיר את הנפשות הפועלות או לא מבין אותן. כשכותבים ביקורת באתר מוביל ברשת יש עליך אחריות. עשה שיעורי בית. לצפות מ איזובל קמפבל "לדפוק הופעה" זה כמו לצפות משמעון פרס להתמודד ב 100 מטר פרפר באולימפיאדה הקרובה.

ועכשיו למופע. נתחיל דווקא בלהקה המלווה. מיותר היה להציג אותם כי אף אחד לא היה זוכר וכי הם ללא ספק הציגו את עצמם בצורה המחמיאה ביותר, על הבמה. כזה הרכב מחובר ומדוייק לא נראה פה הרבה זמן. כל אחד על הכלים שלו עם נוכחות מרשימה. נוכחות שהשכילה לא לגנוב את ההצגה מלנגן וקמפבל. את מארק לאנגן אין צורך להציג. תייר קבוע בישראל כמעט מדי שנה. עם קול מחוספס בעל נוכחות מרשימה ויכולות ווקאליות ממכרות הוא הפנטזיה הווקאלית שלי לטום וויטס האהוב עלי לא פחות. אם הייתי מוסיף ומשפר לטום וויטס את הקול ומשאיר את כל השאר, היינו מקבלים טום וויטס הרבה יותר פופולארי. ל מארק לאנגן יש את כל מה שלוויטס חסר. מה שלוויטס יש ול לאנגן אין זאת הופעה מרשימה. וויטס הוא פרפורמר מרתק והפרפורמנס שקיבלנו ממארק אמש בבארבי היה מופע קסום של ווקאליות, אותו הוא ירה הישר מעמקי הנשמה בעזרת היציבה הקפואה, נטולת התזוזה כמעט כל המופע. חמוש בסטנד המיקרופון עליו נשען, הוא חשף אותנו לעמקי נישמתו, עמוק עמוק מהתחתית בו עולה הקול שלו ונוגע בנו.

קסום הוא השילוב בינו לבין איזובל, שני קצוות של קולות שונים, אחד מרשים מאוד, עמוק ומחוספס, השנייה עדינה ומלטפת. על פניו, כשהם חולקים שורות בשירים ישנו חשש שאחרי שורה של לאנגן קולה של איזובל לא יחזיק מעמד בנוכחות. אבל באופן קסום היא מצליח ה להחזיק את השיר לא פחות טוב ממנו ולא להשאיר חלל כשהיא מביאה קול קונטרה שונה לחלוטין. על בסיס הדיאלוג הזה בין הקולות, נבנה החומר המוסיקלי של השניים.

למרות ההופעה הפיזית האנמית משהו של מארק לאנגן וההזויה הקפואה משהו של איזובל קמפבל (מישהו אמר קוק?!) ההפצצה של החומרים מהאלבום האחרון HAWK ומהמוצלחים הקודמים, הם אלה ששאבו אותנו פנימה אל המוסיקה שהייתה המנצחת הגדולה של הערב. הקהל האזין למוסיקה, ואף מחווה של ערב טוב תל אביב לא הייתה משנה את החוויה הענוגה של כל מי שעמד על הבמה סיפק לקהל אמש.

אנחנו קודם כל פה בגלל המוסיקה והיא אכן הגיעה אמש לבארבי בתל אביב ובגדול!

ניל גיימן להטוטן כתיבה ו אמנדה פאלמר למטרה טובה Gaiman & Palmer for a good cause

2010-12-12T16:03:00.041+02:00

את ניל גיימן ואמנדה פאלמר אין צורך להציג (ולמי שצריך נדרש לפחות פוסט אחד מלא מוקדש לכל אחד מהם). שני אומנים, כוכבי רוק, כל אחד בתחומו. הוא להטוטן ורב תארים ותוארים בעולם ה כתיבה, היא מלכת התאטרליות והפריק שואו המוזיקלים. את הקשר הישיר עם קוראיו מנהל גיימן דרך האתר שלו כמו גם אמנדה פאלמר וכחיות אינטרנט המנהלות כל אחד ואחת את הבלוג ואת חשבון הטוויטר הפעיל והמתעדכן 24/7 שלהם, הם נוהגים מדי פעם להשתתף בפעילויות התרמה שונות לצד שיתופי פעולה אומנותיים כמו ספר התמונות אשר יצא בעקבות האלבום WHO KILLED AMANDA PALMER, שם גיימן כותב סיפור עבור כל תמונה המתעדת אינספור מצבים למותה הטראגי של אמנדה פאלמר.

גיימן להטוטן כתיבה

זאת לצד שאר הדברים שהם בוחרים לשתף את כל העולם בהם. (כמו למשל בינואר השנה העלה ניל בבלוג שלו הודעה רישמית :

"Dear The World,

we are going to get married,
signed

Amanda Palmer and Neil Gaiman

או למשל עידכונים חיים מההתפשטות הפומבית של אמנדה פאלמר בטקס הגולדן גלוב. הפעם כחלק מהתרמה ל A really good cause כפי שגיימן משווק עבור קהל העוקבים, הם מעלים סידרה של שלושה פודקאסטים עם קווין סמית' כשהראשון הוא ראיון עם שניהם , השני ראיון עם אמנדה פאלמר והשלישי ניל גיימן קורא. אפשר לתרום על ידי רכישה של כל אחד מהפודקאסטים ב 99 סנט בלבד!

אנימציות בקליפ מדהים Eskmo amazing animation clip

2010-12-10T21:01:00.003+02:00

כריב האריס בקליפ מוסיקלי ביזארי חדש ל “We Got More” by Eskmo.

וסוף סוף עלה לרשת הקדימון לסרט ת'ור (Thor), האל הנורדי, בעליו של המג'וניר האיימתני שהיה החביב עלי מגיבורי הקומיקס כשהייתי ילד.

- Posted using BlogPress from my iPhone

צוקרברג על פרטיות ב פייסבוק 60Minutes

2010-12-06T11:48:00.007+02:00

האם ה רשת החברתית תצליח ותחליף את הדרך בה אנו מחפשים מידע באינטרנט ולמעשה תהיה הזירה העיקרית באינטרנט?התכנית הוותיקה 60 Minutes מעלה ראיון מיוחד עם מי שעומד כרגע במרכז הבמה הטכנולוגית כאחד מהאנשים המשפיעים אם לא המשפיע ביותר בדורנו, מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בן ה 26.

פרטיות ברשת חברתית

אין זה סוד כי פייסבוק וגוגל נמצאות על מסילה המובילה להתנגשות בלתי נמנעת (ואולי אפילו מכוונת של צוקרברג). מארק משיב כאן לכתבת התכנית Lesley Stahl על שאלות בנושא הכי כואב לחברה, פרטיות. בין סיור במקום העבודה וסנאפ שוטס של שיחות עם אנשי מפתח ב פייסבוק בשיחה, אף נשללת הטענה כי הם עובדים על מכשיר נייד משלהם בניגוד לפרסומים באתרים ובלוגים טכנולוגיים המדווחים על כוונתם ליצור מתחרה בשוק הסלולאר כפי שגוגל עשתה. אך הם מודיעים כי הם עובדים על חומרה שתעבוד על כל המכשירים. העתיד הוא בנייד, כבר אמרנו. עוד בשיחה עולה עניין הlayout החדש שעומד לעלות כשבסיס הרעיון שעון על כך שאנשים אוהבים לצפות ולשתף תמונות. צוקרברג מתייחס לעובדה שעל אף ש פייסבוק לא נבנתה על בסיס תמונות. הם לא יכלו להישאר אדישים לתופעה שהיא כיום חלק מאוד חשוב בפעילות הגולשים.

החלק השני בראיון מהאתר של cbsnews .

הפאנל של רזנור Trent Reznor Panel

2010-11-30T13:34:00.014+02:00

בהמשך ליומן הכתיבה שלי על הסרט The Social Network , העבודה שעשה טרנט רזנור בדמות פס הקול עבור הסרט לא יורדת מהכותרות. הגדיל לעשות אתר soundworks collection ואסף פאנל מרשים ומרתק של הצוות האחראי על פס הקול המופלא לסרט המופלא עוד יותר על הרשת החברתית שמתפתחת בימים אלה למפלצת שמאיימת לנגוס בגוגל עד כאב, הלא היא פייסבוק. משתתפים Trent Reznor ו Atticus Ross האחראים על הכתיבה וההפקה ועורך הסאונד Ren Klyce דנים בפאנל נדיר איך נוצר הפרוייקט ועל הדרך הארוכה המלווה בהרבה מזל בזכות התעקשותו של הבמאי דיויד פינצ'ר.

יומן כתיבה עם טרנט רזנור

רזנור מדבר על האתגר העצום בסרט בעל דיאלוגים רבים כל כך בו למוסיקה יש תפקיד חשוב מאוד. התחושות, ניתוח הסצינות, האתגר ליצור מוסיקה שתעביר את הרגשות ואת המצבים המורכבים בהם נמצאות הדמויות. . במקום להרחיב במילים אתם מוזמנים לצפות בפאנל הנדיר של אחד מגדולי המוסיקאים בדורינו והמועמד המוביל לסיים עם האוסקר ביד לדעת רבים מהאקדמיה טרנט רזנור.

The Sound and Music of "The Social Network" Panel from Michael Coleman on Vimeo.

מאסטר שף רוסיה לקראת Hannukah

2010-11-28T16:15:00.001+02:00

לאחרונה ברשת ישנו באז חדש בנושא - האם צריך או לא צריך להתקין אנטי וירוס על מחשב המק. דווקא בזמן שוירוס אחר נישא באוויר ומפיל את הסובבים מגדולים ועד קטנטנים (ולא בהכרח בסדר הזה) כמשחק דומינו שאין לו סוף. אולי צריך להכריז על מצב חירום לאומי בקצב הזה כשאין כל תרופה או דרך להימנע או לטפל בעניין. עד אז כולנו ברולטה הרוסית הזאת ואם היינו בחג הפסח לא הייתי סס לסמן את משקוף ביתי על מנת שהעניין יפסח על משפחתי. אבל מאוחר מדיו ברוח השם(לא אני לא חוזר כרגע בתשובה) אנחנו אחרי, לפחות לעת עתה. בימי מחלה כאלה שסובבים אותנו קשה מאוד לרהט ביומן כתיבה אך הספינה חייבת להמששיך ולהפליג קדימה והרי לפניכם מקבץ קטן של דברים נבחרים שמאילה שאהבתי השבוע:

ביום שאחרי הזכייה של אינה קרבאצקי בעונה הראשונה של הריאליטי מאסטר שף, אפשר לנשום לרווחה. ישנה אפשרות שחווינו נקודת מפנה, אבן דרך חשובה מאוד בתולדות תוכניות הריאליטי שעוד תידרש לעמוד במבחן הזמן. חווינו רגע בו הלחץ הציבורי אינו הצליח להוביל עד הסוף, עד הזכייה את הבחירה המתבקשת שתודלקה על ידי המדיה בימים האחרונים בגלל נושאים שלא שווה ולעצור עבורם לרגע אחד ושמשמשים באין ספור תוכניות ותחרויות מהסוג הזה ככלי לגיוס קולות ציבורי על ידי מקופחים כאלה או אחרים. הגדילו צוות השופטים בתוכנית וחסכו מאיתנו זוועה קולינרית ושמה סמדי בומבה שבישולה ומומחיותה אינם מוטלים בספק ולו לרגע על ידי כותב שורות אלה. יש גבול עד כמה ה"בישול הביתי" שיוחס בתכנית הזאת בעיקר למטבח המרוקאי (מה המטבח התימני הוא לא בישול ביתי ?! והפרסי?! והבולגרי?! והפולני?! והרוסי?!) יכול לטפס לטופ של התחרות הזאת להיות מאסטר שף. נעשה הפעם צדק וברגע האחרון כשחשבנו לרגע שהנה אנו עומדים שוב לפני אסון של מערכת הצדק בשמים, על פני האדמה ובבטן שלנו ניצחה אינה את התחרות כשאני מודה אפילו אני לא האמנתי שזה יקרה. אינה, אני מצדיע לך על החוזק הנפשי, הנחישות והמצויינות שהפגנת גם מול אלה שממש לא פרגנו לך. כשלאורך כל העונה מיוחס לה הטייטל "רוסיה ישראלית" (וכפי שאלקנה "הצבר" כינה אותה "הסובייטית"), זה הזמן אולי לחזור אל תולדות ברית המועצות והפעם בעידן הדיגיטלי, הסרטון הבא מציג את הסיפור בלגו, בשילוב voice over משעשע גם לילדים.

אלבום מצויין שמתנגן אצלי ללא הרף הוא אלבום של הסופרגרופ Fistful OfMercy. המורכבת מ

Joseph Arthur, Ben Harper & Dhani Harrison. השלישייה משלבת איכויות קוליות שלא היו מביישות את CSNY ואת סיימון וגרפנקל. הם משלבים פולק רוק עשיר וממכר.

ולכבוד חג החנוכה העומד בפתח, שופע מופעי הפסטיגלים וההצגות, רב הקלוריות המחופשות בדמות סופגניות או לביבות הפעם משהו מאוד מרענן ושופע כישרון. סרטון הגרסה העצמאית של Kartiv2 לשיר "מי ימלל...":

רק בריאות ו Gaming

2010-11-18T12:06:00.002+02:00

זה היום השלישי שאני חולה. כבר יומיים מקורר עמוק בארובות האף וחלל הריאות. קולות מהדהדים ממקומות רחוקים, לא מוכרים. בין שאר הדברים המטרידים אחד הבולטים הוא שאני ללא חוש טעם בפה. מרק בצל, פירה, תה עם קמומיל, תה עם דבש, נאדה. כלום. זה יכול להיות תנין ואני לא מרגיש. התרופות והכימיכלים שאני נידרש כדי לטפל באורחת הזאת שווים לכמות שנתית של תרופות שבשנה רעה אני צורך. אבל הבוקר נישברתי, חייב להתחבר שוב. לשבת מול המחשב. כששעות אתה במצב מאוזן והדם מתאזן עם התנוחה הלא טבעית במשך כל כך הרבה שעות, קשה לקום. המח כמלקחה. אתה רוצה לרדת מהרכבת הזאת , של השיגרה , להיתנתק לשקוע בתוך המחלה, להאיץ את תהליך ההחלמה, לאפשר לגוף לעשות את העבודה שלו. ביום הראשון זה היה די פשוט. הגוף כיבה אותי מדי שעה. כמכור לערות ניצחת נירדמתי מספר פעמים במהלך היום. למחרת כבר היה מדובר בדופק מואץ (שכנראה מנגן לי שיר מלחמה של הגוף) שהפריע לי לישון. לילה אחד לבן של הבנות שהראו סימני התדבקות הקשה עוד יותר על העניין והכל בנוסף לראש כמלקחה. על מה אני שואל? על הכל. על הדברים הקטנים שהם בעצם הגדולים ביותר שאנחנו שוכחים. עד כמה החושים שלנו ניספגים, משתלבים מדי בשיגרה. חוש בסיסי כחוש הטעם שאני תופס כמובן מאליו ביום יום, לפתע כמצרך חשוב כשאני חולה. פתאום לדמיין ביס עסיסי מהמבורגר מחזיר אותי לשירות הצבאי כשהיינו מדמיינים את כל מה שנספיק לעשות ביציאה הביתה הקרובה. גלידה היתה אז פיסגה, בטח כשאתה במדבריות נבי מוסא. להבדיל מצפייה בסרטים שמסתמנת כארוכה מדי ומייגעת וניסיון לקרוא משהו ולהתעייף במהירות כפולה הצלחתי להשתעשע דווקא בניגון הרצאות ב אתר TED האהוב עליי. והפעם, הרצאה מעניינת מאוד של Jane Mcgonigal על איך משחקים תורמים לעולם טוב יותר (Gaming can make a better world). היא משעשעת ומעניינת.

העניין שאחרי ההרצאה הזאת זה עשה לי חשק לשחק באקס בוקס. אך מחשק ועד מעשים... למרות ששוכב לי פה Fable 3 והוא דוגמא מצויינת עבור משחק שמטיף לעולם טוב יותר. בנתיים בעולם, ה Kinect של מייקרוסופט הושק. אין כמעט אפשרויות לקנייה און ליין ברשת. מדיניות שמאומצת עקב ביקוש גבוהה. מהשטח נמסר כי אף מוגבלת רכישה ליחידה אחת. כמובן שבארץ המחיר מופקע כשבארה"ב מדובר ב 150$ בלבד. נחכה עד דצמבר.

רק בריאות.

ואם גם ב kinect עסקינן אז Matt Cutts מעלה תחרות נושאת פרסים בבלוג שלו על קוד פתוח.

הבלדה על סרז' גינסבורג Gainsbourg

2010-11-13T23:32:00.005+02:00

אל הסרט גינסבורג הלכתי בחששות כבדים מהולות יחד בקוקטייל של התרגשות צבעונית מהרגיל. אחרי הכל מדובר באגדה. נסיך האופל של הרומנטיקה המתקתקה, המרה, המלטפת והעוקצת, מלך ה כתיבה האירוטית מקבל סוף סוף הצצה ביוגרפית קולנועית. בשנים האחרונות מגישים לנו טעימות מחייהם של אגדות (בד"כ חיות) כדוגמת im not there שעוסק בחייו של בוב דילן והדוקומנטרי יותר על לאונרד כהן i'm your man. כשיצאתי מהסרט שיחזרתי את הסיקואנס של גינסבורג בעודו ילד. באותה סצינה משוחזרת הוא ממהר לקבל מידי הרשויות את הטלאי הצהוב. וכשאלה משתאים ושואלים "למה אתה כל כך רוצה לענוד אותו", עונה לוסייה "זה אתה שרוצה שאני אענוד אותו". לוסייה גינסבורג הידוע בכינויו סרז', רב הסנשונים ומלכה הבלתי מעורער של צרפת והמוסיקה האירוטית , לפחות בעיני הנשים היפות שעיטרו את חייו הוא עוד חוליה בשרשרת היהודית שהשפיע כל כך על התרבות העולמית במאה ה20.

גינסבורג, נולד ב 1928

כמו כהן, דילן ועוד רבים אחרים עשו את זה בגלל שהם יהודים או על אף שהם יהודים?! האם הכישרון העצום שלהם פרץ את הגבולות? אפילו של הדת?! או שמא בתרבות הפופ המודרנית יש מקום לקבור את הזהות הדתית במסך ענק של כישרון צרוף והגעה לפסגות בתוליות ניצחיות. כל התשובות נכונות אולי אולם את הכישרון היהודי אי אפשר לכבות. הוא בא בכל מיני צורות, גדלים, המצאות, הגיגים ואולי בגלל זה אנחנו נרדפים מעל דפי ההיסטוריה מעבר לכל היגיון, מעבר לכל סיבה. כך חי גינסבורג, נרדף וחסר מעצורים. בלי להביט במראה הוא מכוון גבוהה, לפסגות, לתשוקות, אל החלומות. והוא משיג אותן, בחוצפה ושוב, בכישרון. הוא השפיע על דור שלם של אומנים ובשנים האחרונות הוא אומץ על גל חדש נוסף. אומנים כמו portishead ציינו בכל הזדמנות כי הוא האומן שהשפיע עליהם ביותר. Mick Harvey הקליט שני אלבומים מצויינים המוקדשים לסרג' גינסבורג בתרגום לאנגלית Intoxicated Man ו Pink Elephants ו beck. אפילו בארץ לא נישארו אדישים וכללו מבצעים כשלישיית גשר הירקון, להקת הנח"ל ושחר אבן צור שתירגמו את שיריו לעברית. מעניין שדווקא בזמנים כאלה ששוב לא קל להיות יהודי בצרפת, יוצא סרט כזה. יוהאן ספר, במאי יהודי בעצמו, מסביר את הפרובוקטיביות של גינסבורג:"אפשר היה לראות אותו מתהלך בו בזמן עם טלאי צהוב ועם מעיל אס.אס. היהדות היתה בעיניו אמצעי להתרסה" ואכן היא הגיע לשיא באלבום Rock Around the Bunker שסרג' מקדיש לקטבים הנאציים והיהודים. הפרובוקטיביות של לוסיין משכה לא מעט נשים בקריירה של גינסבורג ואף היוותה הדלק למנוע הקריירה שלו.

חוצה גבולות עם בירקין

בריג'יט ברדו, דיווה ניצחית נשחפה גם היא אחר אייקון הסקס הצרפתי לרומן של שלושה חודשים במהלכו הגיע גיינסבורג לפיסגת היצירה בשיר הסקסי ביותר שנכתב מעולם Je T'aime Moi Non Plus והוקלט שנית מאוחר יותר כשהוא חולק אותו עם זוגתו, ג'יין בירקין השחקנית הבריטית היפהפיה שבסרט מגולמת על ידי לוסי גורדון שהתאבדה שבועות מספר לפני סוף הצילומים והשאירה את צוות ההפקה המום. לדברי הבמאי ספר שהחליט להקדיש לה את הסרט, מעשה ההתאבדות הטיל צל עצוב על הסרט שהיה לדבריו חגיגה שמחה של חיי גינסבורג. מעניין מה יהיה הפער בין הדימוי הציבורי לאמת כששרלוט,בתו של סרג' (מזוגתו ג'יין בירקין שהוצע לה אף לגלם את דמוו של אביה בסרט והיא סרבה), תצפה בו.

Mick Harvey & Anita Lane עושים גינסבורג וברדו

Bonnie & Clyde הדבר האמיתי עם ברדו

רייטינג ב iPhone

2010-11-10T15:24:00.000+02:00

כצרכן בלתי מתפשר של מוסיקה, בכל שעות היממה, בכל הזדמנות רייטינג לשיר ואינדוקסו מאוד חשובים לי. אני נושא את אוסף השירים האהובים עלי. כשאפל השיקה את האייפוד נדחס פסקול חיי למכשיר המדהים הזה שמאפשר ניידות של אלפי שירים (קצת על חשבון מחיר איכות). במהירות נדחפו הצידה טורים גבוהים של אוספי דיסקים יתומים, בודדים שמחכים לגל האבק הראשון שישתוף אותם. הכל נדחס למכשיר אחד שהוא גם פלאפון וגם מכשיר האזנה למוסיקה, פודקסטים, וספרים בכל הזדמנות. אתה יכול לנצל את הזמן ה"מת" כשאתם בתור לרופא השיניים או בתור לספר במספרה. מאחר וכמות צריכת המוסיקה החודשית שלי היא עצומה, עלי לסנן את החומרים שאני לא אוהב. מערכת ה רייטינג של אייטונס יכולה להיות מרכיב וכלי עיקרי במלאכת הסינון על ידי דירוג השירים. כבר הרבה זמן שאני מתקשה למצוא דרך להעביר את ה רייטינג של השירים שנמצאים באייפון שלי בחזרה לאייטונס. פניתי למספר מביני עניין כולל חפירה סטייל "בשמלה אדומה ושתי צמות" לעובדי אי דיגיטל ברמת אביב בנושא ומה שקיבלתי היו אריות ונמרים שעמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה. לכולם היה ברור כי הגיונית, העברת הרייטינג של השיר מהאייפון חזרה לאייטונס וסינכרונו אפשרית. אך במקרה הזה שלא כמו במקרה של אותה ילדה בשמלה אדומה ושתי צמות, נמצאה התשובה. את עניין הסנכרון ניתן לפתור על ידי יצירת סמארט פלייליסט באיטונס דרך ה file. בהגדרות יש לסמן ולבחור rating. בשדה הבא של אותה הוראה יש לבחור ב is less than ולבחור כוכב אחד.

רייטינג בעזרת smart playlist

אפשר בנוסף להגביל את כמות השירים שתיכנס תחת ההגדה הזאת או לחילופין להתפרע. התוצאה מספקת רשימת שירים לא מדורגים שברגע שנוסיף להם רייטינג באייפון, על ידי סנכרון לפי playlists הם יעודכנו ברשימות ה itunes. זה פיתרון אחד, אך מה קורה כשאנחנו עוברים לסנכרון לפי פלייליסטים? צריך לסדר את שארית המוסיקה ברשימות שירים מסודרות. פחות נוח ולא ממש הגיוני. מעניין מה עומד מהבחירה של אפל להקשות על העניין, אחרת זה היה צריך להיות פשוט מאוד.

אם יש לכם פתרון נוסף או קל יותר אתם מוזמנים לשלוח, הפרסום מובטח ברייטינג גבוהה .

בעיניים עצומות לגן

2010-11-08T10:10:00.003+02:00

בוקר טוב! הפעם ביומן הכתיבה, בחרתי להשתעשע בהשראת מחוברים ולתעד את שיגרת הבוקר שלי בדרך לגן. כל אם או אב יודעים שהמשימה לא קלה וכרוכה באינספור מכשולים מרגע הקיצה עד ההגעה ליעד, מעון החום והשפע, ממלכת המשחקים והשירים, חוף המבטחים עבור בעלי ובעלות קריירה הלא הוא הגן.

גן עדן

בשעתינו הקשה ביותר (לפחות לי) כשהעיינים נפקחות, הבוקר מתחיל. האתגר חוזר על עצמו, טעות אחת והכל משתבש. דווקא בשעה זו של כהות החושים אתה נדרש להיות בשיאך, לתפקד כמו באימונים כי זה הקרב, הקרב מול השעון. תיק תק תיק תק הוא מתקתק ללא הרף ולפעמים אני לא ממש בטוח לקראת מה הוא דוהר. האם לגן או שמא אוזל לי הזמן והעיתוי הנכון להרוויח פחות חצי שעה בפקק בכביש חמש על הבוקר כשאורך הנסיעה הממוצע בשעות אלה עד ההגעה לתל אביב העיר המיוחלת עומד על כ שעה ועשרים דקות. לכן כל דקה נחשבת, כל טעות- מיותרת. אז פיצחו בשיר יחד איתי לכבוד הטקס הנצחי ויחד נשיר בקול, לאן?! לאן?! לגן!

התיעוד המלא לפניכם "בעיניים עצומות" (ולא, זה לא שי גולדן):

הרשת החברתית The Social Network

2010-10-31T17:29:00.000+02:00

בפוסט הזה ביומן כתיבה הרשת החברתית גונבת את ההצגהבסיפרו של אלברט-לסלו ברבאשי "קישורים" העוסק במדע החדש של רשתות, נטען כי העולם הוא אוסף של קשרים המחוברים זה לזה ברשת סבוכה הנתונה לפענוח וכי את רשת האינטרנט ניתן להפיל על ידי פגיעה באוסף קטן של צמתים שתשתק את כולה. בשנת אלפיים ושלוש, תלמיד באוניברסיטת הרווארד העונה לשם מארק צוקרברג החל לעבוד על רעיון מבריק. בחדרו במעונות הסטודנטים הקים אתר שהפך לאתר הרשת החברתית הגדול ביותר ולשפה בה מאות מליוני אנשים מדברים בה היום - פייסבוק. בסוף השבוע האחרון וכחלק מפסטיבל יום ההולדת שמאיה הכינה לי, התכנית האומנותית כללה צפייה בסרטו החדש של דיוויד פינצ'ר הרשת החברתית, המספר את סיפורו של מארק צוקרברג או בעצם את סיפור הקמתה של רשת ה פייסבוק השנוי במחלוקת. צוקרברג שהיה אז בן 19 , חווה פרידה קשה שהיתה טריגר לזעם שנותב כנקמה להקמת אתר אינטרנט פנימי באוניברסיטה, לצרכי דרוג בחורות הלומדות בה. כדי להשיג את תמונות הפרופיל של הסטודנטיות היה עליו להתחבר לדטה בייסים של התלמידים ולהערים על מערכי האבטחה שלה.

משחק אמין ברשת החברתית

בדרך הוא חובר לתאומים וינקלווס שמאוחר יותר יהיו חלק מלא מעט תביעות שצוקרברג יתמודד איתן, כשההאשמה העיקרית היא גניבת רעיון. מבנה הסרט כפי שהוא מוגש לצופים מרתק, מעצם היותו אובייקטיבי. במאי הסרט, פינצ'ר אינו בוחר צד. אין הבימאי מכוון, מצביע על מי צודק או מיהו הסחטן. הוא אינו מאשים אף אחד במערכת התסבוכות האישיות והרישמיות שהעלילה וסיפור הקמתה של הרשת מספק. את הקו מובילים רשימה של דיונים בטביעות משפטיות דרכן אנחנו מציצים לעובדות בשטח רטרואקטיבית המשלבות את הגרסאות האישיות של כל דמות בדיונים עצמם. הלהטטנות המרהיבה שביצע הבמאי והתסריטאי בסרט ככל הנראה תעניק לו מועמדויות הכוללות גם את שחקן המשנה ופס הקול עליו אחראי לא אחר מאשר טרנט רזנור מניין אינץ' ניילס.
רזנור, שאחראי על פסקולים נוספים בעבר כמו "רוצחים מלידה" של אוליבר סטון ו "כביש אבוד" של דייוויד לינץ' חבר למפיק אטיקוס רוס שיחד ייצרו שיכבת סאונד בלתי נתנת להפרדה ב הרשת החברתית. שכבת הסאונד משחקת תפקיד מאוד חשוב בחיבור בין הסצינות ועוטפת את קצב ההתרחשויות ותיפקודו של צוקרברג עצמו בעזרת קטעים אלקטרוניים המשלבים פסנתר ודיסטורשנים. פינצ'ר כשעבד על הסרט בשלביו הראשונים, הכניס בחדר העריכה קטעים לסרט מפרוייקט אחר של רזנור תחת ניין אינץ' ניילס, Ghosts. פרוייקט אלקטרוני ששכנע את פינצ'ר שרזנור הוא האיש המתאים ללכוד את האווירה ורוח התקופה ולחבר בין אלקטרוניקה, טכנולוגיה ומלודיה. כשקרא להיפגש עם רזנור וקיבל תשובה שלילית מאחר שזה בדיוק סיים סיבוב הופעות מתיש של ניין אינץ' ניילס, התעקש פינצ'ר בעקביות ואף בסופו של דבר הצליח להציג בפניו חומר ראשוני מהסרט. רזנור הנהן לאורך כל הצפייה בחומרים ומשסיים פלט:"מעניין,או קיי אני אעשה את זה" קם ויצא מהחדר.

רזנור ואטיקוס רוס

פינצ'ר שהבין שמדובר בתשובה חיובית הרגיש שהוא מצא את המנוע לסרט וזכה לפסקול ייחודי ללא שירים מוכרים או קולות אנושיים. עבור טרנט רזנור המשימה הפעם בעיצוב פס הקול הייתה קרובה לליבו. רזנור בעצמו הוביל לפני הרבה שנים את המהפכה כנגד חברות התקליטים באמצעות הרשת החברתית וניצל אותה עד המקסימום כשהוא מגדיר מחדש מה האינטרנט יכול לספק עבור המוסיקאי ולהחזיר בחזרה את הכח לאומן מידי חברות התקליטים. הוא ניצל את המדיה והרשתות החברתיות לחיזוק הקשר הישיר עם המעריצים. בהשקת האלבום YEAR ZERO הוא עלה מדרגה כשחבר ל 42 ENTERTAINMENT כשאיתם סיפק חוויה אינטרנטית על ידי בניית עולם שלם וסיפור המורכב מרמזים שהניעו לפעולה באתרים מיוחדים שהוקמו לשם כך. גם אפליקציית אייפון מבוססת מיקום גוגל ארת' בין מעריצים והופעות המתרחשות בזמן אמת בכל העולם היה רעיון שרזנור דחף וסיפק עבור רשת המעריצים שלו. הרשת החברתית מספקת לנו סוג של מטמורפוזה של טרנט החדש. בוגר יותר, חדשני ופחות הרפתקני בראשית הדרך. אולי דווקא המצב הזה יוציא ממנו את הדבר הבא שכולם מצפים ממנו. גם אם הוא לא המיליונר הצעיר ביותר בהיסטוריה וכמובן בעזרת הרשת החברתית.

אילת האהבה

2010-10-28T11:07:00.004+02:00

הזיכרון הרחוק ביותר שלי מ אילת (אום רשרש בערבית), מחזיר אותי לגיל 4/5 כשהצטרפנו לנסיעת עבודה של אבא. הנסיעה של החברה בה אני עובד בשבוע שעבר הובילה אותי לכתוב על האישה/העיר הזאת, המוזרה ביומן כתיבה ולזיכרון תמים של רק חול וחופים אין סופיים. כשאבא ירד לצלילה, שכרו לי ולבן הגדול של החברים ציוד לשחייה. מסיכה , שנורקל וסנפירים. חופים אין סופיים ומים צלולים, שוניות ודגים בצבעים שאפילו אני יכולתי לזהות הסיחו את דעתי מלדרוך על משהו קוצני שהתברר כקיפוד ים. למזלי היו לי סנפירים. לאחר נסיעות רבות באותה תקופה, אילת אט אט ירדה בסדר העדיפויות כיעד לנופש מאחר ואבא מיצה את ענייני העבודה שהובילו אותנו אליה שוב ושוב. אחרי שנים רבות ביקורי המועטים בעיר לא הגבירו את החשק לנפוש שם. לא בגלל המקום הגיאוגרפי, (הרי מדובר בגן עדן שלנו) אלא במה שנמשך מתוך וורידי המדינה ושוטף אותה.

Listening to Heather Nova while cruising in the red sea

ברור לי שזה עניין של טעם. כשהכרתי את מאיה נחשפתי דרכה לפסטיבל בפארק תמנע המתרחש מדי שנה. שילוב של מספר ימי הופעות הכוללים אומנים שונים ומופע של להקת בת שבע בגן עדן באמצע המדבר מרחק חצי שעה נסיעה מ אילת מוביל אותנו לנופש השנתי שלנו במלון אגמים (הסולידי מכל המלונות בעיר לטעמנו) הנעים. גם נסיעות לנופש מהעבודה מוצאות מחזירות אותי שוב ושוב לעיר היפה הזאת שלעיתים קרובות מעורבבת בסלט של "אבא גנוב 3" וחגיגה בסנוקר. הפלגה ביום השני לחופשה בים האדום כאילו היתה ריקוד חיזור בה מפתה העיר אותי שוב שוב ושובה אותי בקסמה הטהור, הטבעי, הים. אם לא הים, ספק אם הייתה מוקד משיכה כל כך חזק לנופשים. אבל ים יש גם באשקלון, אשדוד, תל אביב ונתניה.

Yoram Ltd cruise

בשנים האחרונות אילת היא מוקד משיכה ספורטיבי. הוכרז שבפברואר 2010 תארך את גביע הפדרציה בטניס.

The like 2010

2010-10-17T17:30:00.011+02:00

דה לייק באולפן

בשנות ה 80 היה לנו את ה bangles שבלטו בהרמוניות ביטלסיות בשילוב רוק גיטרות מהפנט. בשנות ה 90 היו אלה L7 וה BREEDERS' שנשמעו כמו הבטחה גדולה אבל מלבד אלבום מופתי אחד לא הגיעו למימוש הפוטנציאל. בסוף שנות האלפיים יש מספר "להקות בנות" ברוק כמו הDetroit Cobra העושות חיילב עיקר בגרסאות כיסוי לשירים משנות ה 50- 60 וtegan and sara התאומות הקנדיות שהגיעו לשיא באלבומם המעולה the con.

Detroit cobras בליווי don was בקלאסיקה as long as i have you

לאחרונה מסתובבות בשכונה בנות . The Like עטופות בסגנון שנות השישים (כולל המראה), מפציצות הבנות ברוק גיטרות וממשיכות את האיכויות הקוליות של ה bangles בניצוחו של מארק רונסון. הן הוציאו את"Release Me" שמוכיח שעדיין אפשר לחבר שירים ב שלושה, ארבעה אקורדים כמיטב המסורת, להישמע כמו שנות ה שישים ועדיין ליצור משהו חדש, רענן ומפתיע.

be with you - bangles

Z Berg על הגיטרות ושירה, Tennessee Thomas על התופים Laena Geronimo על הבס
Annie Monroe - אורגן יוצרות יחד פופ רוק אלטרנטיבי חי ובועט. מרענן ומלודי. אם הן ישארו בסביבה כדי לספק את הסחורה האלבום החדש בהחלט מבטיח שהפירות מבשילים ובעזרת סיבוב הופעות מוצלח עוד נראה עטיפות פיפטיז וסיקסטיז מהאהובות.

He's Not A Boy

והכי חשוב, כמו שניתן לראות בווידאו הכה מסוגנן, הן אפילו מזכירות את ה stooges בסאונד. ולא כמו להקות בנות המציפות את הפופ - הן מנגנות, באמת...

מארק לאנגן ואיזובל קמפבל בישראל ! Lanegan & Isobel Campbell

2010-10-11T18:34:00.008+02:00

בשבוע האחרון אני מוצא את עצמי שוב ושוב מול יומן כתיבה. כותב בעיקר על מוסיקה. היום דחפו אותי לשבת שוב ולכתוב אותי החדשה הנהדרת על הגעתם של מארק לאנגן ואיזובל קמפבל במסגרת ההרכב המשותף שלהם להופעה בבארבי, תל אביב, בארבע עשר בדצמבר.

יש לי חשבון אישי פתוח עם מארק. זאת תהיה הזדמנות מצויינת לסגור חשבון עם הקול המצמרר הזה.
את כל ביקוריו האחרונים של לאנגן פיספסתי כולל הביקור שלו עם הטוולייט סינגרס בדיוק כשנולדו לי שתי בנותיי. לאנגן שבשנים האחרונות משתף פעולה עם לא מעט אומנים כולל הסולסיוורס המרתקים, ה גאטר טווינס, באבלגם בו הוא בין השאר משתף פעולה עם דאף מקאגן ואיזי סטראדלין מרובים ושושנים לצד פי ג'י הארווי שתורמת את קולה במספר שירים, יגיע בפעם הרביעית לישראל עם איזובל קמפבל שתגיע לראשונה, המוכרת לנו מההרכב בל וסבסטיאן שכתבתי על יציאת האלבום החדש שלהם לפני כמה ימים כאן ביומן כתיבה בו היא תפקדה כזמרת וצ'לנית וממנו פרשה באלפיים ושתיים. השניים הוציא 3 אלבומים מוצלחים וגורפי פרסים. ומשלבים פולק רוק עם השפעות של בלוז ואף קאנטרי רוק. הקול המחוספס של לאנגן בשילוב הקול המלטף של קמפבל ייצר שילוב ערב לאוזן שאין שני לו. ballad for the broken seas המצויין וההמשכון Sunday At Devil Dirt. יחד הם מגיעים לארץ במסגרת סיבוב ההופעות לאלבום Hawk שיצא לפני כחודש.

באתר של מוסיקה נטו מציעים כבר לרכישה את 100 הכרטיסים הראשונים במאה ארבעים ותשעה שקלים. הבארבי יכול לשמש תפאורה מושלמת למופע אינטימי שישרת את האיכויות הקוליות המצופות מההרכב.

בל וסבסטיאן עושים את זה אחרת

2010-10-09T22:28:00.003+02:00

בל וסבסטיאן, ההרכב הסקוטי שששאב את שמו מסדרה צרפתית בעלת אותו שם. מתכננים להוציא אלבום חדש, ארבע שנים אחרי אלבומם הקודם. האלבום שיצא בנובמבר הקרוב הוקלט בלוס אנג'לס. כהרכב פולק רוק להקליט בלוס אנג'לס החמה זה סוג של בחירה. צלילים חמים יותר ובהחלט מוד מסויים להקלטות. הלהקה שמנתה שבעה חברים תחילה, הספיקה להוציא שני אלבומים במתכונת הזאת. הם נהגו ליחצן את ההופעות שערכו במקומות מוזרים כמו דירות של חברים או מרתפים בבניין בבחורה שעיטרה את הפלייר שלא הייתה חלק מההרכב אך זוהתה איתו לאורך הזמן. בתקופה לא קלה לאמנים העוסקים במוסיקה,בעידן בו ה"מהפכה הדיגיטלית" מרסקת חברות תקליטים בכל רחבי העולם, עדיין מחפשים את הנוסחה לרגש, לעניין וליצור בז ברשת.

לקראת אלבומם החדש Belle & Sebastian Write About Love. בחרו בל וסבסטיאן להוציא סרט בן חצי שעה הכולל שלוש רצועות חדשות מהאלבום החדש בתוספת ראיונות. התוצאה אסטתית מאוד, גם לאוזן.

I wish

2010-10-06T17:40:00.003+02:00

לקראת נשיקת הגיל השנתית שלי ב 30 לאוקטובר הבא עלינו לטובה וכמידי שנה אני מעלה את ה wish list שלי כדי להקל על המתלבטים למי שמעוניין לחגוג איתי ולהביא מתנה. אוקטובר הוא ממש זמן טוב להתסכל על השנה שעוד מעט תחלוף. מי לא היה רוצה להיות בעליו של הipad השנה. אבל תקופה זאת היא בין המייצרים של המכשיר. בין גירסה 1 ל-2 בה מבטיחים באפל יהיו לא מעט שינויים.

iPad

הגרסה החדשה של apple tv יצאה סוף סוף והורידה את ההארד דיסק מהמכשיר מה שהופך אותו לסטרימר האולטימטיבי ועוד במחיר המצחיק לכל הדעות.

Apple Tv (רק 99$)

מצלמת ה kinect של xbox 360

גם תלושים לחנות אפל יעשו את העבודה או בכלל כרטיס אשראי של הדואר לקניות בחו"ל (אני צריך כמה רשיונות לקידום אתר ההתנסות שלי).

קאט פאוור Cat Power

2010-10-04T21:20:00.009+02:00

אני לא זוכר איך גיליתי את קאט פאוור, זה היה מזמן. אני זוכר את הרגע שבו הקשבתי לה לראשונה. מאותם רגעים שאתה מרגיש חי. עם שם כזה חשבתי שאני עומד להיחשף להרכב צדדי של הספייס גירלז. אך בשנייה הראשונה לתוך השיר הבנתי שלא הייתי בכלל בכיוון. הקול שלה שחודר לעצמות, דרך שכבות העור של היומיום, ודרך קירות המחשבה ישירות ללב. היא כמו הרוח במדבר כשטיפת המים האחרונה מהנאד המיובש שלך נעלמת בין השפתיים. היא אמיתית, כל כך אמיתית עד שאתה חושב לעצמך שהיא רק שלך. טעות נפוצה בקרב המאזינים שלה. גיטרה מינימליסטית, פסנתר קרקס והקול המדהים שלה.

שאן מארשל בסביבה טבעית

היא נולדה כשאן מרשל באטלנטה ג'ורג'יה לאבא מוסיקאי, בלוזיסט. את ילדותה היא בילתה בדרום בין ההורים וסבתה עניין שמאוחר יותר בראיונות היא תארה כמה שהכין אותה לטיולים של סיבובי ההופעות כמוסיקאית מקצועית.

אחרי שנשרה מהתיכון היא החלה להופיע תחת שם הבמה קאט פאוור (cat power) שם שהיא בחרה אחרי פרסומת של קאטר פילר שכותרתה היתה "קאט דיזל פאוור". היא החלה להופיע כחימום ללהקות של חברים והודתה לא פעם בראיונות שזה היה מתוך עניין חברתי ולאוו דווקא מוסיקלי טהור. כמובן שמטבע הדברים בסגנון החיים הזה היא נחשפה כמו כולם ללא מעט אלכוהול וסמים. עניין שליווה אותה עד לאחרונה בקריירה. בראיון לניו יורק טיימס ב 2006 היא סיפרה שהיא עברה גמילה מלאה, "7 משקאות בשבעה חודשים" היא ציינה.

אלבומיה הציוו אותה בשקט בשקט ככוכבת האינדי הבלתי מעורערת בשנים האחרונות עם אלבומים שמקדמים אותה לאט לאט ומעצבים את מה שיתבשל מאוחר יותר כפצצת מלנכוליה מלטפת שאין שניה לה. אחרי שעברה הפלה בגיל 20, נוסף למדורה עוד שמן מהרומן השבור שלה עם ביל קאלהן שהשפיע רבות על הכתיבה שלה. קאט פאוור הספיקה להקליט אלבום מלא של קאברים עד שהיא הקליטה את The Greatest. היא נגעה בכולם, הרולינג סטונס, בואי, הולידיי ועוד רבים אחרים כשהיא משחקת עם השירים , הופכת אותם לשלה ממש עושה איתם אהבה. התוצאה היתה פנומנלית ביחס של אלבומי קאברים. ואז הגיע דה גרייטסט. היא הקליטה את האלבום בממפיס, עם השפעות של סול וקאנטרי המשלבים כלי נשיפה, כינור, מקצבים והאמונד. זה היה אלבום הפריצה של קאט. לא במובן של פריצה לטובת הכרה אלא פריצה מתוך ממלכת האינדי שהיא הייתה בו עד אז.

קאט בביצוע מצמרר ל Do'nt Explain של בילי הולידי

כבר שנה שהיא מדברת על 10 שירים שהיא רוצה לשחרר, רעיונות שהיא רוצה להקליט ולהוציא כשהיאהפעם מנגנת על כל הכלים כפי שהיא מספרת ב cat power nme.com . בנתיים נישאר לצפות בה בסבובי ההופעות שהיא מקדמת לאחרונה כשההופעה והריקוד המוזר שלה מחברים שני עולמות שיוצרים יחד משהו שלא קשור לאף אחד מהם כפי שדיויד בירן מראשים מדברים ציין בבלוג שלו אחרי הופעה של קאט שהוא ראה.נישאר רק לחכות ולראות, עד כמה הזמן ישאיר קאט פאוור לשאן ויעשה לה טוב.

חזרה להר העוגיות

2010-10-01T09:36:00.002+02:00

לאחרונה המלווה המתוק שלי למשקה החם הם עוגיות. ומלבד הדחף ליצור כשאני כותב יומן כתיבה פיתחתי רעב, דחף להכין אוכל. כשאני חושב על זה יש לנו את זה בגנים במשפחה. אמא שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב. וגם הדוד שמלהטט במתכונים סופניים. אולי בישול בכלל הוא עניין של רצון. הכישרון הוא באילתור שאתה מפתח אחרי שאתה צובר בטחון. בשביל ביטחון צריך להתנסות. אחרי עוגת הגזר המוצלחת שאפיתי לראש השנה (מתחילים בקטן , קשה יותר לפשל). הפעם החלטתי ללכת על קינוח לארוחת החג. שמחת תורה בשיאה והכנת המצרכים נדרשה מראש, ניגשתי לספר המתכונים המעולה "גם אבא יכול" של יובל קמפ, רומם סרנגה. 3 כוסות קמח, 1 כוס טחינה גולמית, כוס סוכר, שקית אבקת אפיה, 200 גרם חמאה ומאה גרם צנוברים.

לערבב עד קבלת בצק אחיד

(מומלץ במהלך ההכנה להקשיב ל sufjan stevens - all delighted people)

מערבבים הכל עד לקבלת בצק אחיד, מגלגלים לכדורים קטנים (באפיה זה תופח) מכניסים לתנור לכ 20 דקות עד התקשות ותחילת קבלת גוון זהוב. עוגיות טחינה וחלק יתווכחו שמדובר ב עוגיות חלבה (כי חלבה מכינים מטחינה) הם המלווה המושלם לתה חם בחג.

עוגיות מוכנות לתה של 10

דיוויד אנדרו סטיק מבשל לנו לחג את maximum balloon

2010-09-27T18:42:00.001+02:00

דיוויד אנדרו סטיק, שם שכש תעלה אותו בשיחה על הבר בלילה עם חברים אתה לוקח סיכון של 50-50. או שתצא ממש אבל ממש קול ומעודכן, או כחייזר הממלמל בשפה לא מוכרת משהו. האיש שיודע לנגן על כל דבר שזז, הוציא בימים אלה את פרוייקט הסולו הראשון שלו ובימי חגים מטורפים שכאלה זה גם סיבה למסיבה וגם סיבה טובה לכתוב עליו כדי לשפר את הסיכויים על הבר. סטיק וטונדה אדבימפה, שני חברים שרוב עיסוקם היה בתחום האומנות החזותית חברו לקיפ מאלון והוציאו את אלבומם הראשון כ tv on the radio הרכב האינדי הכי מוערך ומשפיע שפועל כיום. דיוויד אנדרו סטיק שגם אחראי על ההפקה בהרכב לא מפסיק להיות עסוק. הוא במקביל גם הפיק את האלבומים של ה yeah yeah yeahs ושל scarlet johansen,של ה liers ועוד.

החומרים שנאספו לאלבום הסולו שיוצא תחת הכותרת maximum Balloon הם שאריות מכל הפרוייקטים הללו שמסיבה זאת או אחרת לא נכנסו לאלבומים והובאו בפני ההרכבים הללו על ידי סטארק שהחליט לשחק איתם קצת. בסטודיו שלו בלוס אנג 'לס , הוא שילב את הקו המוזיקלי בשנות השמונים ואלמנטים של פופ. הוא חזר והרכיב את הפאזל מההקלטות, הוא קרא לחברים כולל קארן O, דיוויד ביירן, והחברים מTVOTR קיפ מאלון ו טונדה.

הסלט המוזיקלי של מקסימום בלון

להקלטה של "הקודש" ב maximum balloon, הוא הזמין את סולנית הyyy ששרה ברצועה "תן לי לנצח / הצג את האהבה שלך." אתה מקבל את כל העולמות של קארן בשיר אחד," הוא אומר. "אתה מקבל את הנוכחות המיידית, את קולה רך יותר, ואז אתה מקבל את הבאנשי" בסוף השיר
"דירה היאבקות," ששר דוד בירן (גיבור ילדות שלו) ושסטיק אומר עליו "הוא אינו מתחבא מאחורי אפקטים. אתה פשוט שם אותו בחזית במרכז".

maximum balloon מבטיח אלבום דנסי שמאפשר לסטיק לעשות את מה שהוא לא רוצה ש הtvotr יעשו (כי הוא כבר עשה את זה) והוא עושה את זה טוב, קליל ועשיר בעזרת אורחים שהוא קינה כ"אסופת הקולות הכי אהובים עלי". האלבום שדיוויד אנדרו סטיק מגיש לנו כמנת פתיחה עד ש tvotr יגישו לנו את העיקרית הוא מנת פתיחה נהדרת. מומלץ למצב הרוח של החג ולהורדת הקלוריות.

אקס בוקס 360 יום בשנה

2010-09-19T12:17:00.004+02:00

לא פעם שואלים אותי האם לקנות אקס בוקס 360 או את המתחרה סוני פלייסטיישן. אחרי השבוע שבו יצא שלט הmove של סוני וקצת לפני קינקט של מיקרוסופט ההתלבטות הופכת קשה יותר ויותר. שלט קינקט של מיקרוסופט הוא יתרון טכנולוגי בולט אל מול השלט הפיזי של סוני. המערכת מאפשרת לך לתקשר עם הקונסולה ללא שלט בכלל בעוד הmove של סוני דורש ממך לאחוז בשלט שנראה כמו חיקוי לwii. החוויה שתספק קינקט מסקרנת את כל עולם הגיימרים . למרות לא מעט חשיפות של המוצר בתערוכות משחקים וטכנולוגיה בעולם לאורך השנה.

Xbox 360 Kinect

אם נערוך השוואה קלה בין אקס בוקס 360 לקונסולת סוני נראה שלפלייסטיישן יש כונן blue ray לעומת הקונסולה של מייקרוסופט. יתרון קל אך לאחדים מאיתנו יהיה אולי אף עקרוני. לגבי המשחקים אין כמעט הבדל למעט כותרים ספורים שיש בלעדית לבוקס כמו גם לסוני. נכון לכתיבת שורות אלה, מה שמכריע (לפחות בשוק הישראלי) את הכף זאת העובדה שאת הפלייסטיישן לא הצליחו לפרוץ עד היום לחלוטין. קונסולת המשחקים של מייקרוסופט מאפשרת ניגון משחקים צרובים. יתרון שלמעשה מכריע לכל מי שצורך משחקים ונאלץ לשלם כ 400 ש"ח בממוצע למשחק (הערה:כיום קהילת הגיימרים צורבת יותר ויותר מבוגרים). מסקרן יהיה לראות את המשחקים שפותחו עבור קינקט ויצאו עם השקתו בנובמבר. נכון לעכשיו יהיה אפשר לשחק ב sonic שנראה מצויין, משחק shooter המשלב מוסיקה וחוויה מוסיקלית הנקרא child of eden. יש גם את star wars ו dance central כמו גם משחק הפיטנס zumba ו the biggest loser.

מעבר לכך בנובמבר הגדול שב עלינו לטובה כמידי שנה בעולם הגיימרים, הפעם שני המשכונים לכותרים האהובים שאני מצפה להם בקוצר רוח הם Fable 3 ו Assasin's creed :brotherhood.

לבעלי קונסולת האקס מהדגמים היותר ישנים שיחפצו קינקט, יאלצו להוסיף לרכישת המצלמה גם מתאם, מה שמעלה את מחיר התענוג עוד יותר. על אף ההבדלים בין שני ענקי המשחקים אני חושב שברור שהמנצחת שלי היא קינקט של אקס בוקס 360.

ping רשת חברתית של אפל

2010-09-14T22:27:00.006+02:00

הדבר האחרון שאנחנו צריכים כרגע היא עוד רשת חברתית. חברת אפל חושבת אחרת. היא השיקה את ping, הרשת המוסיקלית חדשה שלה. אפל משתמשת בדטה בייס הרב שלה ועושה בו שימוש נוסף כשהמטרה לסייע ולהקל על משתמשי הקצה להחשף למוסיקה חדשה להמליץ ולרכוש אותה דרך ping. כמובן שהיא עובדת על כל המכשירים המריצים את מערכת ה ios. בכך הנגישות היא יתרון בping ומאפשרת גישה ואפשרות מעקב בדיוק כמו רשת חברתית אחרת, twitter אחרי אמנים ומשתמשים נוספים ולהעשיר את הידע ואת הטעם המוסיקלי האחד של השני. תוך ארבעים ושמונה שעות מהשקתה הצטרפו ל ping כ 1,000,000 גולשים. "ככל שמספר האנשים שיורידו את אייטיונס 10 יגדל בשבועות הקרובים, אנו מצפים שקהילת פינג תמשיך לגדול", מסר אדי קיו, סגן נשיא לשירותי אינטרנט באפל. בשבוע הראשון החלה ביקורת נוקבת על הצטרפות דלילה של אמנים ועל כך ש ping היא בעצם רשת אנטי חברתית בכך שהיא מאפשרת יצירת תוכן רק לאמנים שנבחרים על ידה בשלב זה. אך השינוי שנוצר במהלך השבועות האלה לא איחר לבוא. הרשת התעוררה לחיים בגל הצטרפות של אלפי אמנים פעילים שיש להם מה לומר ואף מה לשתף בוידאו יחודי ובלעדי לרשת (bono מככב במונולוגים למצלמה) או המלצות של טרנט רזנור על מוסיקה שלא היינו נחשפים לה אילולי הוא היה מסמן אותה ב like.

שיתוף בפינג

אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל הטמון של ping לתפוס מקום מרכזי וחשוב בעולם המוסיקה למרות התחליפים הקיימים בשוק כ last.fm. אך כפי הנראה אפל השיקה אותה אולי קצת מוקדם מדי , כי נראה שהיא עוד לא ממש סגורה מה לעשות איתה. כרשת חברתית ping נראית עדיין כרעיון.